|
|
Page:56
מראש לשרת בתפקידים בלתי רגישים ויהיה תחת פיקוח הדוק . קוצוק הוצב לשרת כנהג במפקדת הג"א . הוא שירת בצה " ל שנה בלבד ושוחרר , לבקשתו , שחרור מוקדם בנובמבר . 1963 את בקשתו נימק בהיותו בגיל מבוגר וברצונו להתבסס ולשאת אישה . ב 19 בדצמבר 1963 הוא נעצר בדירתו באשקלון בחשד לריגול למען מצרים . בין השיקולים לעיתוי מעצרו הייתה כוונתו לשאת לאישה בחורה ישראלית , שלא הייתה מודעת , כמובן , לזהותו האמיתית . זהות יהודית בדויה קוצוק נלקח לחקירה ושיתף פעולה עם חוקריו . הוא גולל בפניהם את סיפורו האישי . החוקרים למדו כי זכי ( בן סלים ) קוצוק נולד ב 1938 בקהיר שבמצרים בשם קבורק יעקוביאן . הוריו הארמנים היו פליטים שנמלטו מהטבח שביצעו הטורקים בבני עמם . יעקוביאן - שלא הייתה לו נתינות מצרית - עבד כצלם בסטודיו לצילום בקהיר . ב 1959 נעצרו הוא וחברו על ידי המשטרה המצרית בהיותם בחברת פרוצות . הוא סירב להעיד נגד הפרוצות ולפיכך הובא לדין , ונגזר עליו מאסר של שנה וחצי באשמת ניהול בית בושת . במהלך תקופת מאסרו , בינואר , 1960 נפוצה בכלא שמועה כי השלטונות מחפשים דוברי שפות זרות . הוא הציע את עצמו ורואיין בכלא על ידי קצין מודיעין מצרי שניסה לגייסו לשליחות מודיעין ברוו"ל . לדברי יעקוביאן , הוא הבין בשלב מסוים כי מדובר בשליחות לישראל וסירב . יעקוביאן הגיש ערעור על מאסרו ושוחרר מן הכלא , אך בתוך זמן קצר נקלע למצוקה כלכלית , לאחר שהתקשה למצוא עבודה בשל עברו הפלילי בשלב הזה חידש איתו קצין המודיעין המצרי את הקשר וניסה לשכנעו להתגייס לשירות המודיעין המצרי למשך שלוש שנים , תוך הבטחות למתן אזרחות מצרית , לדאגה כלכלית לאמו האלמנה ולמתן פטור משירות בצבא מצרים . הפעם נענה יעקוביאן להצעה . לאחר גיוסו הוא קיבל הדרכה מודיעינית לקראת שיגורו לישראל , אימץ זהות יהודית שנתן לו המודיעין המצרי ואף עבר ניתוח ברית מילה . בזהותו החדשה הוא היה יהודי יליד סלוניקי שהיגר למצרים עם אמו . המודיעין המצרי צייד את יעקוביאן בשני תצלומים : האחד - צילום של בית הקברות היהודי בקהיר , והשני - צילום של קבר אמו ( כביכול . ( כדי לספוג את הדת היהודית ואת מנהגיה ביקר כמה פעמים , בלוויית אחד ממפעיליו , בבית הכנסת הגדול בקהיר , לרוב בשבתות ובחגים . הכנתו זו הייתה שטחית ביותר , ולמעשה הוא היה בור מוחלט בענייני יהדות . לאחר שצויד בתעודת תושב חסר נתינות על שם יצחק קוציוק , התייצב - בהכוונת מפעיליו - במשרדי "הצלב האדום" וביקש שם סיוע להגירה ממצרים . הוא הופנה למשרדי נציבות האו"ם לפליטים , שם הציעו לו שני יעדי הגירה , ומהם בחר להגר לברזיל . בקונסוליה הברזילאית הציג , בין שאר התעודות שנדרש להביא , גם תעודה מהרבנות בקהיר , שאישרה את זהותו כיצחק קוציוק . תעודה זו סופקה לו , כמובן , על ידי המודיעין המצרי . " עלייה" לישראל יעקוביאן הגיע לברזיל ב 26 באפריל 1961 באונייה שיצאה מאיטליה . בדרך התיידד עם משפחה ישראלית מקיבוץ ברור חיל שנסעה לביקור משפחתי בברזיל . בברזיל המתין לו אחד ממפעיליו המצרים ששוגר לשם במיוחד לצורך ליווי המבצע , והוא הנחה את יעקוביאן להדק את קשריו עם המשפחה מישראל . יעקוביאן לא היה צריך להתאמץ יתר על המידה בתכנון המשך החדרתו לישראל : ראש המשפחה הישראלי שכנע אותו לעלות לארץ ואף הסדיר עבורו את הקשר עם המוסדות הציוניים שעסקו בעלייה בברזיל . עד מהרה קיבל קוצ וק / יעקוביאן אשרת עולה ואף חתם על התחייבות לשרת בצה"ל . לקראת "עלייתו" לישראל צייד אותו מפעילו המצרי בכסף ובמצלמות , ובדרכו לארץ אף נפגש בגנואה שבאיטליה עם מגייסו המצרי וקיבל ממנו תדרוך אחרון . המצרים ביקשו לבחון בשלב הראשון את התאקלמותו ואת עמידות הכיסוי שלו במציאות הישראלית . על פי התוכנית המצרית היה עליו למצוא עבודה בחנות צילום בסביבות תל אביב , ולאחר כשמונה חודשי התאקלמות לנסות לצאת למצרים קצין המודיעין המצרי חידש א'תו את הקשר וניסה לשכנעו להתג"ס לשירות המודיעין המצרי למשך שלוש שנים , תוך הבסחות למתן אזרחות מצרית , לדאגה כלכלית לאמו האלמנה ולמתן פטור משירות בצבא מצרים עקוביאן לא היה צריך להתאמץ יתר על המידה בתכנון המשך החדרתן לישראל : ראש המשפחה הישראלי שכנע אותו לעלות לארץ ואף הסדיר עבורו את הקשר עם המוסדות הציוניים בברזיל שעסקו בעלייה
|
|