|
|
Page:48
לשלום . זאת בשונה מהערכות אמץ באותה התקופה שהופרכו חודשים ספורים לאחר מכן בהגעת הנשיא המצרי לביקור בישראל ופתיחת תהליך השלום בין המדינות . דוגמה נוספת לאבחנה אקדמית שמשפיעה על הערכות המודיעין הינה זו של פרופ' אשר ססר , שהושמעה בדיונים סביב המערכה האמריקאית בעיראק ב , 2003 אשר קבע שהכוחות הלא ערביים במזרח התיכון , איראן וטורקיה , מתחזקים על חשבון העולם הערבי . המעגל השלישי - מה שלא ניתן להסתיר ברשתות המידע הגלויות קיים כיום מידע שמשטרים היו שמחים לו היה נשאר ברשותם , אך נאלצים לחשוף אותו או להשלים בלית ברירה עם עובדת חשיפתו . מידע זה טומן בחובו נתונים ערכיים ביותר עבור חוקרי המודיעין . במסגרת זו יצוינו : . 1 מידע עסקי . גופים כלכליים גדולים , ובהם , לדוגמה , תאגידים העוסקים בפיתוח ובמכירת אמל"ח , חושפים מידע רב מטעמים עסקיים כמו תמהיל האחזקות בהם , מאזנים , עסקאות מרכזיות ונתוני יסוד על מערכות האמל"ח שהם מציעים למכירה כך , לדוגמה , אחת הסוגיות המעניינות ביותר בתקופת המלחמה הקרה - זהות מערכות הנשק של היריב , כמותן ותכונותיהן הבסיסיות - מקבלת כיום תשובה , לפחות חלקית , באמצעות מעקב אחר שוק הנשק הבינלאומי . . 2 מידע רשמי מפורסם במסגרת שקיפות לציבור . ממשלות של מדינות המעוניינות להתחבר לשווקים בינלאומיים מפרסמות כיום מידע רב מתוך אינטרסים כלכליים מובהקים או רצון להעלות את דירוג השקיפות שלהן . כך , לדוגמה , ניתן ללמוד על סטטוס של פרויקטים לאומיים קיימים או מתוכננים , על מכרזים , כולל בתחומים ביטחוניים מובהקים , או לקבל נתונים מאקרו כלכליים אמינים יחסית . . 3 מידע על נתיבי תנועה . פעילות תובלה ושינוע , בעיקר באוויר ובים , נעשית כיום בצורה גלויה יחסית . באמצעות מעקב אחר נתונים גלויים על אודות נתיבי שיט ומסלולי טיסה ניתן לזהות מרחבים פוטנציאליים לפעילות חשודה של גורמים בלתי לגיטימיים ( מדינות סוררות , ארגוני טרור ורשתות פשע ) ולמקד את הזרקור של מקורות המודיעין האיכותיים בהם . לדוגמה , במאגרי מידע נגישים ניתן למצוא מידע על זהות כלי השיט החשוד ועל תצורתו באופן המשרת פעילות מבצעית . . 4 מידע אקדמי . דרך רשתות המחקר האקדמיות ניתן ללמוד על תחומי העניין של np 1 n D ושל ארגונים במדינות היעד , כמו איראן או עיראק בתקופת צדאם חוסיין . חלק מהמחקר האקדמי הלגיטימי הנעשה במדינות היעד או תוך כדי שהות אנשי האקדמיה בלימודים מחוץ למדינות עשוי להעיד על כוונות נסתרות של היריבים בתחום המו"פ . לחוקרים ולמוסדות אין ברירה אלא לחשוף חלק ניכר מפעילותם כבסיס לקבלת קרדיטיזציה אקדמית הנדרשת עבור תגמולים כספיים ואחרים . . 5 מידע גיאוגרפי . במרחב הגלוי ניתן כיום להגיע למידע ממערכות מידע גיאוגרפיות ( GIS ) ולתצלומי לוויין , GOOGLE EARTH ) אתרים לרכש הדמאות לוויין . ( נגישות זו חושפת מידע רלוונטי רב עבור חוקרי המודיעין תוך חיסכון בזמן ובמשאבים . בחלק מהמקרים גם מה שלא מפורסם במסגרת מאגרים אלה " ) החורים השחורים ( " הינו קצה חוט לאיסוף מודיעיני איכותי יותר . . 6 ארגונים רשתיים בגלל הלחץ הבינלאומי על ארגוני טרור והקושי הגובר של פעילי טרור לנוע בחופשיות בין מדינות הם נאלצו להעביר חלק מהפעילות שלהם למרחב הקיברנטי . ההתנהלות שלהם במרחב זה טומנת עבורם יתרונות גדולים מאוד : חשיפה , קישוריות , גמישות פעולה ועוד . עם זאת פעילותם במרחב הזה גם חושפת אותם ואת תומכיהם למעקב של ממשלות . האתרים האלה מאפשרים לנתח כוונות , אך יותר מכך לזהות שיטות פעולה ולאתר תומכים אפשריים . המעגל הרביעי - מה שזולג ממרחב ההסתרה בשנות ה 90 התקיים תרגיל צבאי גדול באחת ממדינות ערב . חוקרי המודיעין הישראלי התחבטו בנוגע לכמה שאלות הקשורות במתווה התרגיל והתקשו להגיע להערכה מוסכמת . הפתרון הגיע בדמות ריאיון טלוויזיוני עם אחד המפקדים הבכירים של הצבא המתאמן . טעויות ביטחון מידע קורות גם במשטרים המקפידים על חשאיות . ככל שיש יותר ערוצי חשיפה , גובר הפוטנציאל לזליגת מידע מסוג זה . הטבע האנושי טומן בתוכו רצון עז להוקרה ולהערכה . אנשים רוצים להתגאות במעשה ידיהם , גם אם אין ביכולתם לפרסם אותו במלואו , ובמעשיהם פותחים בידי ארגוני מודיעין צוהר למידע ערכי במרחב הגלוי שממשלות היו רוצות שלא יתפרסם . בעשור האחרון התרחבה מאוד תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט - הצטים , הבלוגים , , TWITTER , FACEBOOK עיון בספרי הדרכה לתיירים מאפשר ללמוד פרטים רבים על הארץ , על החברה , על התרבות ועל הכלכלה באופן שמסייע להבין ביתר שאת את המידע המודיעיני השוטף חלק ניכר מהמערכות המדיניות והפומביות מתרחש באמצעי התקשורת באמצעות העברת מסרים בין הצדדים הנצים . אלה יכולים להיות מילוליים או מעשיים
|
|