|
|
Page:16
162 פעילויות , מהן 94 של אמץ , 35 של השב " כ , 7 של המוסד ו 26 של גופים חיצוניים . כיום מתקיימים באתר יותר מ 1 , 200 אירועים ופעילויות . אז היו חברים 104 איש באסיפה הכללית , וכיום מתכנסים במסגרתה יותר מ 2 , 500 חברים . בסך הכול פועלים כיום כ 100 מתנדבים בכל הפעילויות . ב 1986 נקבעו העקרונות המנחים לפעילויות במל"מ , ובהם העדיפות לגורמי הקהילה על פני גורמים חיצוניים . נעשו הכנות למשלחת התורמים לשנת , 1986 ובוצעו חילופי אישים בוועדות . ב 1987 הוחלט על העברת ספריית אמץ לאתר והפיכתה למרכז מידע . היוזמה להעתקת הספרייה מהקריה באה מתוך כוונה לגרום לחברים ולחניכים בקורסים של הקהילה להגיע לאתה שסמוך אליהם , ולהפיח בו רוח חיים . העברת הספרייה היוותה נדבך ודוגמה לשיתוף פעולה פורה . אמץ קיבל אחריות על הניהול ועל רכישות ספרים , והעמותה דאגה להקצאת המתקן החדיש . פרויקט שהכול יצאו נשכרים ומתברכים בו . באותה שנה הוחל בהקמת שלוש קרנות הנצחה , ונקבע נוהל הזכאים להיכלל ברשימת המונצחים . כמו כן גובשו ימי עיון לתלמידי תיכון בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר . באמצע 1987 התכנסה קבוצת חברים מוותיקי חיל המודיעין והקימה בסיועו של החיל מסגרת ארגונית לגמלאי החיל ולוותיקיו . מסגרת זו פעלה לשימור מורשת החיל ולהידוק הקשרים בין הגמלאים לבין עצמם ובין הגמלאים לחיל . גם ועדה זו פעלה במסגרת המל"מ , ובין פעילותיה הרבות ניתן לציין ארגון כנס "חיל המודיעין לדורותיו" , ( 1988 ) כנסי מורשת ומפגשים רבים עם גדנ"ע מודיעין ועם תלמידי בתי ספר שנערכו במל"מ . ב 1988 החליטו במל"מ על הקמת "אוהל שם" בשני שלבים כפרויקט שישלים את רעיון ההנצחה : בית כנסת , חדר אלבומים למונצחים , חדר הנצחה יומי חדרי הנצחה לגמלאים ותחילת איסוף חומר מבני משפחה . הוקם גם פרויקט התרחישים , שבמסגרתו עובדו תרחישי מודיעין עבור תלמידים וקוימו ימי תרחישים שבהם השתתפו מאות תלמידים . הוקמו שלוש הקרנות הראשונות להנצחה - קרן על שם "נפתי" קינן , מפעל הנצחה על שם גים אנגלגוון וקרן על שם גדעון מחניימי . נערכו שני ימי עיון לזכר גצלטר וכרמון , הוחלט על הוצאה לאור של ידיעון עד פעמיים בשנה , יצא לאור אלבום מאיר זפרן , ונאספו "תרומות שקל" על ידי יותר מ , 000 י איש - דמי החבר הראשונים . במהלך אותה שנה נבחר הסמל המייצג של המל"מ : תחרות לעיצוב הסמל נערכה בין בתי ספר לאמנות ובתי ספר שבהם מגמות לאמנות . הוגשו כ 100 הצעות , ועדה מטעם המל"מ בחרה כ , 70 והן הוצגו לבחירה . מתוכן נבחר סמל המל"מ הנוכחי - חלקיו מסמלים את שלושת גופי הקהילה השלובים זה בזה ללא יכולת הפרדה על רקע הצבע הירוק שאופייני למודיעין . ההצעה שנבחרה הייתה של נערה בת 16 ממגמת האמנות בבית הספר " ויצר בחיפה . אגב , עד לבחירת הסמל השתמשו באירועים השונים ובתכתובות בשלושת סמלי הגופים ( חמץ , שב"כ , " מוסד , ( " שימוש שהיה בעייתי עקב הקושי של "המוסד" ושל השב"כ להשלים עם השימוש הגלוי בסמלים . ב 1989 צמחה הפעילות באתר לכדי 624 פעילויות ואירועים שונים שנערכו בו במהלך שנה אחת . ב 1990 הסתיימה עבודת ההכנה של צוות הקמת מוזיאון הקבע . אומנם לא היה עדיין פתרון כספי , אך זה לא הפריע לעושים במלאכה להניח אבן פינה בנוכחות משלחת התורמים מחו"ל למיצג אור קולי המספר על קהילת המודיעין , שיקום על פי התכנון "כאשר יהיה תקציב . " ב 1982 הוצגו בבית המהנדס בתל אביב 47 הצעות של אדריכלים לעיצוב דגם חדש לאתר המשותף . ועדה ברונה את ההצעות וברורה בזו של האדריכלים ברוך ברוך ויוסף סלמון . הצעת האדריכלים זכתה מאוחר יותר בפרס אלחנני לאדריכלות
|
|