sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:24

אוויר במצרים , על מפעיליהם הרוסים , והפסקת הפצצות העומק , יצרו בתודעתו של נאצר את יט חני האווירי" אותו ביקש להשיג כדי לנסות להגיע לשלב ה"שחרור / בפעם האחרונה אולי . מבחינת המודיעין הייתה זו הפתעה רבתי , נוכח ההערכה שהתגבשה שהרוסים לא יתערבו באופן ישיר . בלי איזון זה ( באוויר , ( אמר נאצר לשליט לוב קדיאפי , בפגישה עמו בפברואר , 1970 כי המלחמה בישראל תהיה בבחינת התאבדות . נאצר ביקש לבטל את היתרון של חיל האוויר הישראלי ולהשיג יכולת ירי של סוללות הארטילריה בעלות יכולת פיצוח המעוזים . את אלה יכול היה נאצר להשיג על ידי הפסקת חופש הפעולה של מטוסי חיל האוויר הישראלי ממערב לתעלה . בדיוני מטכ"ל צה"ל הוחלט לתגבר את הגזרה הצפונית של התעלה בשתי פלוגות , והצעה לתקוף מעבר לתעלה נדחתה . עיקר הנטל הושם על חיל האוויר , אשר היה אמור להתמודד בתקופה זו עם מערך ההגנה האווירית הסובייטי בלא שהיה ערוך לכך . לכן , הוחלט במפקדת חיל האוויר להתרכז כל פעם בגזרת פעולה מצומצמת אחרת . לדוגמה - מתחילת יוני , 1970 הפציצו מג 1 וסי חיל האוויר , במשך 10 ימים , את המרחב שבין פורט סעיד לקנג 1 רה , וניתקו את שני הגשרים שחיברו את פורט סעיד לקנטרה ומערבה לה . בארבעת החודשים שלפני הסכם הפסקת האש עם מצרים , באוגוסט , 1970 השתנתה כאמור מדיניות הלחימה של צה"ל בשטח מצרים . בתקופה זו חלה ירידה בכלל פעולות המשא"ג ( מנע , שיבוש , אזהרה וגמול : ( השתנתה מדיניות הלחימה הקרקעית , שעברה להתבסס ברובה על פעולות מוסקות , תוך הימנעות ממגע לחימה ישיר עם האויב , וגבר השימוש בהפצצות אוויריות בקו הקדמי של התעלה ובאגפיו , ובכלל זה תקיפת מעגנים ימיים , כמו עדדקה וראס בנאס - האחרונים כתגובה על פגיעות המצרים בנמל אילת ובסירת הדיג "אורית . " כל זאת כדי לא להיכנס לעימות עם הכוחות הסובייטיים . חיל האוויר הישראלי תקף בקרבת התעלה והרוסים הגנו על עומק מצרים . מצב זה אפשר למצרים לשקם את מערך ההגנה האווירית שלהם ולקדמו , לאחר הפסקת האש , לעבר התעלה תחת מטריית חיל המשלוח הסובייטי . בניית קונספציה מוטעית לסיכום , האתגר המשמעותי ביותר עמו צריך היה המודיעין הישראלי להתמודד היה ללא ספק המעורבות הסובייטית במדינות ערב , והתערבות חיל משלוח סובייטי בממדים ניכרים במצרים . למודיעין הישראלי לא היה ניסיון קודם רב בנושא הצבאי הסובייטי אולם הוא נערך יחסית במהירות אל מול הבעיה באמצעות יחידת ההאזנה "מסרגה" וענף המעצמות במחלקת המחקר באמ"ך . אולם , מיעוט החוקרים בתחום והיעדר ניסיון ההיסטוריה" מחקרית של הנושא , הובילו לבניית קונספציה מוטעית , על פיה ברית המועצות לא תתערב באופן ישיר באמצעות כוחותיה הצבאיים נגד צה"ל . הערכה זו הביאה לפיתוח האסטרטגיה הישראלית של הפצצות העומק במצרים בלא להבין את משמעויותיה עד תום . הערכה מוטעית זו של אמ"ן גרמה להפתעה רבתי בפיקוד העליון של צה"ל , כאשר צבא ברית המועצות נטל על עצמו את הגנת שמי מצרים . הפתעה מודיעינית זו גרמה להגבלת מיצוי העוצמה האווירית מחשש לעימות גלובלי ולהתעצמות מערך ההגנה האווירית המצרי וקידומו לתעלה - התפתחות עליה שילמנו ביוקר רב עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים . למודיעין הישראלי לא היה ניסיון רב קודם בנושא הצבאי הסובייטי , אולם הוא נערך יחסית במהירות אל מול הבעיה באמצעות יחידת ההאזנה "מסרגה " וענף המעצמות במסגרת מחלקת המחקר של אמ"ן 0 א"ל צבי שילר , קצין המודיעין של הכוחות בסיני במלחמת ההתשה , מתדרך את ( בשורה הראשונה ) הרמטכ"ל רב אלוף חיים בר לב , מפקד הכוחות בסיני אלוף שלמה להס , אלוף רחבעם זאבי ומפקדים נוספים ; תמונה ממאגר המל"מ - האוצר יענקלה מן בשנת 1969 נערכה פשיסה של צה " ל מעבר לתעלה ובמהלכה לקחו כוחותינו מכ"ם סובייס מסוג p-12 לגילוי מסוסים מנמיכ סוס ; תמונה ממאגר המל"מ - האוצר יענקלה מן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help