sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:23

הברית , ברית המועצות וטרור בינלאומי . ואילו במערך האיסוף , רק לאחר המפלה הערבית במלחמת ששת הימים ועליית משקל הסיוע הסובייטי למדינות ערב באופן משמעותי , הוקמה ביחידה 848 יחידת איסוף מיוחדת כדי להתמודד עם יירוט ופיצוח תקשורת שנוהלה בשפה הרוסית : יחידת "מסרגה" בראשותו של רס"ן טוביה פיינמן , קצין בעל עבר קרבי שידע רוסית מהבית . לקראת סוף שנת , 1968 כשנה וחצי לאחר הקמת היחידה ולאחר השתלמות אינטנסיבית של אנשיה באירופה במסגרת צבאות נאט"ו , החלה "מסרגה" לספק תפוקות מידע משמעותיות . בין אפריל 1968 לאפריל - 1969 שנת העבודה של צה"ל - לא חל שינוי במצב שנוצר בקו התעלה בעקבות מלחמת ששת הימים . המצרים לא העזו בתקופה זו לחצות את התעלה ועדיין לא האמינו בסיכויי ההצלחה שלהם לעשות זאת , למרות שהצבא המצרי הצליח להתארגן מחדש בעזרת הציוד והמומחים הצבאיים שהגיעו מברית המועצות . צבאות ישראל ומצרים ניצבו זה מול זה כשקו המים של התעלה , החסומה לתנועת כלי שיט , מפריד ביניהם . תקריות אש ופעולות לחימה זעירה היו המגע היחיד הישיר ביניהם , כמו בשנה שקדמה לה . יכולת העמידה של לוחמי צה"ל מול הכוחות המצריים ופעולות חיל האוויר והקומנדו הימי בליל 21-19 ביולי 1969 ( האי גרין , ( שכנעו את נאצר ששלב ה"שחרור" הולך ומתרחק . בנאומו ביום ההפיכה ה , 17 ב 23 ביולי , 1969 טבע לראשונה את שמה של המלחמה המתחוללת : " חרב אל איסתימאף , " שתורגם על ידי אמץ כ"מלחמת ההתשה . " בתרגום מילולי מהשפה הערבית , פירוש השם הינו "מלחמת הקזת דם ; אך השם לקוח כנראה מהקרבות עקובי הדם במלחמת העולם הראשונה בוורדן . שם קרא המצביא הגרמני פון פלקנהיין לאסטרטגיה שנקט בלית ברירה לאחר שלא השיג הכרעה - "מלחמת הקזת דם . " נאצר לא יכול היה לפגוע בכוחות המיוחדים הישראליים שפשטו בעומק מצרים כמעט ללא הפרעה , וגם לא יכול היה להתמודד מול עוצמת חיל האוויר . הגוף הלוחם היחיד שנאצר העריך כי בו יוכל לפגוע ולהקיז את דמו היה לוחמי קו התעלה . בהם הוא מיקד את לחימתו הפיזית והפסיכולוגית , ובמקביל ביקש באופן נואש התערבות של חיל משלוח סובייטי להגנת מצרים . ההפצצות בעומק - מה תהיה מידת המעורבות הסובייטית ? בסוף דצמבר , 1969 הצליח חיל האוויר להשמיד את מערך טילי הקרקע אוויר במצרים , ובינואר , לאחר שקלט את מסוסי ה"פנטום" הראשונים , פתח בהפצצות עומק . להפצצות אלה לא היה מענה מצרי הולם , והן היוו את הסיבה העיקרית להתערבות הישירה של צבא ברית המועצות על ידי חיל משלוח רב עוצמה . לפני ההחלג 1 ה על שיטת הפצצות העומק במצרים , התבצעה במג 1 כ"ל הערכת מצב אסטרטגית . בהערכת מצב זו נדרש אמץ להתייחס למידת המעורבות הסובייטית הצפויה בעקבות הפצצות העומק - האם תיתכן התערבות ישירה של חיילים סובייטים ? בעת ההיא נבנתה באמ"ן קונספציה כי המעורבות הרוסית עלולה להתגבר בהדרגה , אולם הסבירות למעורבות צבאית ישירה - קטנה ביותר . על כן השיקול העיקרי שהנחה את המטכ"ל הישראלי היה קצב קליטתם של מטוסי ה " פנטום" החדישים ולא מה תהיה תגובת האויב . הערכת זו של אמץ התבססה על מאפייני התגובה הרוסית לפגיעה שספגו ספינותיהם באזור פורט סעיד קודם לכן , כאשר חיל האוויר תקף את מערכי הנ"מ המצריים בגזרת צפון התעלה . אז , הרוסים הסתפקו במכתב מחאה ובהסגת ספינותיהם מהאזורים המסוכנים . המסקנה מכך באמץ הייתה שהרוסים חוששים מפני עימות ישיר עם צה"ל , בשל החשש שהדבר יוביל לעימות עם ארצות הברית . זאת ועוד , באמץ התבססה הערכה כי המצרים יפעלו בכל דרך בתנאי שהדבר לא יוביל למלחמה כוללת נגד ישראל - בה אין הם יכולים לעמוד . בחיבור שתי הנחות אלו יחד - המסקנה הייתה שהרוסים לא יתערבו מעבר להתגוננות עצמית של כלי שיט שלהם או של חייליהם , אם יותקפו ישירות . חיל האוויר המשיך בפעילותו גם בסמוך לחזית התעלה . חיל האוויר לא היה "ארטילריה מעופפת" של לוחמי הקו , אך הוא תרם תרומה רבה שהביאה לדילול סוללות הארטילריה המצריות שהיו בעלות מרעומים של פגזי פלדה שיכולים היו לפצח את מעוזי צה"ל . בין פעולות העומק הבולטות בתקופה זו הייתה כיבוש האי שדואן למשך יומיים , ב 22 בינואר . 1970 פעולה אחרת הייתה ירי נתרן ומארב בביר ערידה בעומק מצרים . בינואר החליף אריאל שרון את ישעיהו גביש כאלוף הפיקוד . אריאל שרון , על אף שהתנגד להקמת המעוזים , לא שינה את אורחות הלחימה בתעלה , אך פעל לביצוע פשיטות חי"ר מעבר לקו התעלה , בקרבתה המיידית . בתקופה זו מטוסים מצריים הרבו לתקוף מעוזים וחניוני טנקים , אולם בסך הכול חלה ירידה בהיקף הפעילות המצרית וכך גם בפעילות הנגד הישראלית , אך היה זה שקט שלפני הסערה . החל מאמצע מארס , 1970 החלו המעורבות הסובייטית במצרים וניסיון רוסי מצרי לקדם את "חומת הטילים" לעבר התעלה . בחסות פעילות זו תכנן נאצר לחדש את הלחימה בחזית . " אופנםיבת האביב" של נאצר , אפריל-אוגוסט 1970 במארס , 1969 נערכה במצרים דיבחיית הגנה אווירית סובייטית להגנת המרחב האווירי שלה . הצבת טילי קרקע הקונספציה שנבנתה באמ"ן הייתה : המעורבות ה 0 וביי 0 ית עלולה להתגבר בהדרגה , אולם הסבירות למעורבות צבאית ישירה קסנה ביותר

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help