sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:20

מלחמות בבל החדשה עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי בעת החדשה מאת : פסח מ 7 ובני , הוצאת "מערכות" 956 , 2009 עמודים עמוס גלבוע * דומני שחלק ניט מאנשי המודיעין נתקל בצבא העיראקי במהלך עבודתו , אם באיסוף ואם במחקר היה זה צבא שנטל חלק במלחמות ישראל ( במלחמת השחרור ובמלחמת יום הכיפורים , ( ששיגר טילים לעבר מדינת ישראל ב"מלחמת המפרץ הראשונה ; ושעד לאותה מלחמה היווה את המרכיב האסטרטגי המאיים המרכזי של " החזית מזרחית . " הספר שלפנינו מהווה מצבה ייחודית במינה , שאינה מוכרת לי לגבי שום צבא ערבי לצבא העיראקי מאז הקמתו בינואר 1921 ועד נפילתו ב"מלחמת המפרץ השנייה" בשנת . 2003 הוא מורכב מחמישה חלקים : הראשון , התפתחותו מהקמתו ועד תחילת נשיאותו של סדאם חוסיין ב 1979 ( כולל מלחמותיו נגד ישראל . ( השני , הגדול ביותר , המלחמה מול איראן , . 1988-1980 השלישי כיבוש כווית ומלחמת המפרץ הראשונה , . 1991 הרביעי , ההידרדרות , "מלחמת המפרץ השנייה" והנפילה . החמישי , מרכיבי הכוח של הצבא בתקופת סדאם חוסיין . הספר ערוך כהלכה , מלווה בעשרות מפות , חלקן צבעוניות , בשלל תמונות , במפתחות אישים ומקומות מפורטים ביותר ובנספחים נוספים , המאירים את עיני הקורא ומקלים עליו להתמצא במבוך החומר האדיר לספר , בנוסף למידע האנציקלופדי המצוי בו , שני ייחודים : הוא מבוסס בעיקרו על חומר גלוי עיראקי ( עיתונות , פרסומים רשמיים , ספרי זיכרונות . ( דהיינו , הוא משקף את הצבא העיראקי מהזווית העיראקית . המחבר מוכיח כי בעבודה שקדנית , שנמשכה שנים ארוכות , ניתן להפיק מחומר גלוי תמונת מודיעין רחבת ידיים ומפורטת , תוך סינון מרכיב התעמולה וממד ההטיה . במה דברים אמורים ? החומר העיראקי הגלוי טומן בחובו מספר בעיות קשות : האחת , באורח ברור הוא מעלה מיד את השאלה : מה טעם ראה המשטר העיראקי לפרסם "סודות" באורח פומבי ( כך , למשל , דרך פרסום תוצאות משחקי כדורגל בין יחידות הצבא השונות , ניתן היה ללמוד על יחידות חדשות ומספריהן ?( השנייה , מה מידת האמינות של המידע ? האם אינו כוזב ? האם הוא נכון בחלקו אך כוזב ברובו ? השלישית , האם המידע אכן נכון , אך יש בו משום הפרזה יתרה המיועדת לרומם ולשבח את המשטר והינו בחזקת תעמולה ? אין צל של ספק שאילו עמד לרשות המחבר חומר "מסווג" של מסמכים עיראקיים מקוריים , ניתן היה להפיק תמונת מודיעין מבוססת יותר . אבל גם * תא"ל ( מיל , ( ' לשעבר ראש חסיבת המחקר באמ"ן בעקבות כך , ביטל עאמר מיד את כל התוכניות המבצעיות . בנאומו ב 29 במאי טען נאצר שהבעיה אינה של המצרים אלא בעיית פלסטין , כלומר - פתרון בעיית . 1948 ב 2 ביוני בכינוס של הפיקוד העליון , חזה נאצר כמעט במדויק את מועד ההתקפה הישראלית . הרמגוכ"ל פחי כתב בזיכרונותיו : "לאחר שניתח המצב המדיני והצבאי , הנשיא צפה שהמלחמה תתחיל בעוד יומיים או שלושה לכל המאוחר , כלומר ב 4 ביוני או ב 5 ביוני . הוא חזר על דבריו , שהיו כמעט אזהרה מודגשת ( ולפיה ) ישראל תתחיל בהתקפה ב 5 ביוני . " לסיום , ראוי לבחון בדיעבד , ולאור מהלכיו של נאצר שתוארו לעיל , את הערכות אמ"ן בתקופת המשבר החל מה 15 במאי ועד פרוץ המלחמה . המסקנה המתבקשת היא : נוצר פער גדול בין הערכות אמ"ן את מהלכיו וכוונותיו של נאצר ובין מהלכיו והערכותיו כפי שנסקרו לעיל . הכשל המודיעיני העיקרי היה קונצפטואלי ( המזכיר בכמה ממרכיביו את הכשל המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים . ( קשה היה למעריכי אמ"ן להשתחרר מהקונספציה ששררה אז לגבי האסטרטגיה של נאצר , כפי שגובשה במשך כמה שנים . לפיכך , אמ"ן לא איתר בזמן את השינוי שחל בתפיסת נאצה בהשפעת עאמר , לפיו הצבא המצרי מוכן למלחמה . לכן בלטה ההתלבטות של אמ"ן בהערכת כוונותיו של נאצר . הערכות אמ"ן "זגזגו , " שלא לדבר על כשל בהערכת מהלך זה או אחר של נאצר . לדוגמה , הערכת אמ"ן ב 19 במאי קבעה , כי קשה להניח שהמצרים נסוגו מהערכתם הבסיסית כי אין השעה כשרה להתמודדות עם ישראל . עם זאת , לא נפסלה האפשרות כי המצרים ירחיקו לכת עד לאפשרות התנגשות כזו או ליזום כזו בעצמם . הערכת אמץ ב 22 במאי הייתה כי צפויה רגיעה במצב לקראת בואו של מזבל האו"ם למצרים ב 23 במאי , כאשר באותו יום הכריז נאצר על סגירת המיצרים . יתר על כן , את הסימנים של אסטרטגיית המכה השנייה פירש אמ"ן ב 28 במאי כסימנים לאי רצונה של מצרים להסתבך במלחמה עם ישראל . יש לציין שאמ"ן לא חקר את כשלי המודיעין בתקופת ההמתנה , הגם שראש אמ"ן דאז הודה בטעות ההערכה . בהנחה שכמה ממרכיבי הכשל המודיעיני חזרו על עצמם ערב מלחמת יום הכיפורים , השאלה היא אם אמ"ן היה חוקר לעומק את תפקוד המודיעין במלחמת ששת הימים האם היו נמנעים כשלי המודיעין ב ? 1973 בסבירות גבוהה , התשובה לדעתי חיובית . עוד על המודיעין במלחמת ששת הימים ראה מאמרו של עמוס גלבוע בעמוד 34 בבסיס האססרסגיה החדשה עמד העיקרון שאל למצרים לפתוח ביוזמה צבאית , ובו בזמן עליה להיות נכונה לספוג את המכה הראשונה ולהשיב מכה שנייה מכרעת

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help