|
|
Page:5
למשל , אם תנשב בשב"כ רוח שמתנחלים הם גורם בעייתי בחברה , כי הם מתנגדים להליכים כאלה ואחרים , כי הרבנים דנים בסירוב פקודה או מדברים על מרי אזרחי - כל הגורמים הללו יכולים לסמן ציבור שלם כציבור מסוכן ומסומן . הדבר בלט בעצירות האוטובוסים שנסעו להפגנה בשדרות , כאשר עלו שוטרים על אוטובוסים עירוניים רגילים והורידו מהם אנשים על-פי חזות ומראה . זוהי פגיעה מהותית בדמוקרטיה ובביטחון של אזרח שנאמן למדינתו , שחש שגורמי השלטון מפנים לו עורף , שהפכו אותו לגורם מסוכן . הסכנה היא שהשב"כ לא ידע לעצור בקווים אדומים . החשש שלי הוא גם מדמוניזציה של הציבור הדתי , תוך ניצול רב-מערכתי של גורמי ביטחון : שב"כ מוסר מידע למשטרה , הם מוסרים מידע לתקשורת , שהיא קניין קל מאוד שמחפש סקופים - לדעתי , השב"כ במקרים כאלה צריך להיות גורם ממתן . במובן זה אני חושב שהשב"כ מסוכן , כי הוא פועל מתחת לסדרים הגלויים של החברה ואי אפשר להעמיד לדין רבים ממעשיו . השב"כ צריך לעשות כל שביכולתו כדי שלא ליצור דמוניזציה או פרסום שיכתים ציבור שלם . אני מבקש מהשב"כ שיראה את עצמו כמשרת הדמוקרטיה . " עופר דקל " : במדינה קיימות חממות גידול במקומות מסוימים , שמהן יוצאת הסתה בלתי נסבלת , ואם תיתן להן לגדול התוצאה עלולה להיות הרת אסון . כל טיפול כזה נהפך לגלוי מאוד ופיקנטי מאוד . לכן אני שותף לחשש שהשב"כ , מתוך משימתיות יתר , עלול , בשוגג או ביודעין , להיות מונחה . לכן רמת המודעות לצורך ריסון הכוח גבוהה כל כך בנושא זה . במחלקה היהודית מועסקים האנשים הטובים ביותר , מקפידים בה על פתיחות ומידור השימוש במידע וכל הזמן מנסים לשמור על הגבול . הציבור צריך לדעת שרמת הפקת הלקחים גבוהה וכי היא משנה תורות עבודה ונהלים . לכן קבלת ההחלטות היא בדרגים גבוהים מאוד . מה שיחליט במגזר הערבי ראש מחלקה , יגיע במגזר היהודי לדרגים גבוהים מאוד , ולעתים קרובות מאוד לראש השירות . " יצחק דר " : בהשוואה למגזר הערבי , שבו הפגיעה רחבה יותר בעשרות מונים , הכלים והריסונים העצמיים במגזר היהודי הם כאלה שהפגיעה היא מזערית . יש ריסונים של זמן - חיסיון סודי גבוה , מידור ועוד . במגזר היהודי קיימות גם מערכות בקרה שאינן קיימות במגזרים אחרים . כל מהלך שיש בו פגיעה מגיע לבתי משפט בארץ . לדוגמה , האנשים שזרקו 'נינג'ות' בבית דגן : הייתה בקשה לעצור אותם , אך בג"צ הורה לשחררם . מערכות בקרה אלו נוהגות אחרת כלפי תושבים אחרים . הן משרות תרבות של ריסון עצמי ומורות את הדרך , והיא : בטרם תנקוט דרך שיש בה פגיעה בחופש של אדם , היה בטוח שהוא הוא האיש . " כרמי גילון " : פעולותיו של שב"כ במגזר היהודי , שלא כבמגזר הערבי , נעשו תמיד בלי קונסנסוס . תמיד היו גורמים ( בעיקר פוליטיים ) שראו בפעילות שב"כ בתחום זה התערבות בחופש הביטוי והמחאה . כך למשל , חנינת אסירי המחתרת היהודית בשנות ה80- נעשתה בחקיקה של הכנסת . הזיקה של שב"כ למשרד המשפטים ( היועץ המשפטי ופרקליטות המדינה ) הייתה הדוקה מאוד . בתחום זה לא הסתפקו ביועץ המשפטי של הארגון . הייתה רגישות רבה לערכים כמו שלטון החוק , חופש הפרט ודילמות של חופש הביטוי וביטחון המדינה . " עופר דקל : "אחרי רצח רבין , כשעמי איילון וגם אני נכנסנו לתפקיד , הוטל עליי להגדיר מהי חתרנות מדינית . זו אינה שאלה אקדמית , אלא נדרשת כאן הגדרה כמו נייר לקמוס - מטפל או לא מטפל . עשיתי עבודת מטה של חודשים , עד שהגעתי להגדרה בת ארבע שורות . זוהי הגדרה דיונית , ולפיה צריך להביא נושא לדיון ולהחליט אם לטפל בו אם לאו ' : פעילות יחיד או קבוצה , חשאית או גלויה , הנובעת ממניעים אידאולוגיים ואשר מטרתה או תוצאתה המסתברת יוצרת חשש סביר לסיכון ביטחון המדינה וסדרי המשטר הדמוקרטי . ' כל מקרה יש להביא לדיון ולבחון אותו לפי ההגדרה הזאת . " פרופסור ידידיה שטרן " : זכויות האדם , כולל זכויות קבוצתיות , הן הסרגל שעל-פיו יש לשפוט את פעולות השירות . השירות צריך להיזהר שלא להכתים את מדינת ישראל בהפסקה של זכויות האדם בשם מטרה נעלה כלשהי . שב"כ צריך להתאמץ יותר כדי לחדור , ואסור לעשות קיצורי דרך אם יש להם מחיר בזכויות אדם . השב"כ עדיין נהנה מרמת אמון גבוהה בקרב הציבור היהודי . בדמוקרטיות רבות נחשבים הארגונים החשאיים לגוף פוליטי ... צריך להיזהר ממניפולציות שיש להן מחירים תרבותיים ' ) שמפניה' הוא דוגמה טובה . ( ברור שצריך לפעול בחומרה בכל שאלה שמתעוררת . הייעוץ המשפטי הוא הכרחי אך אינו התנאי היחיד . לא פחות חשוב הוא ההיבט הציבורי , כדי שיורגש שהארגון נקי משיקולים זרים . לאחרונה הופעל הצבא כנגד אזרחים בתוך גבולות המדינה . השלטון השתמש בכוח האלים המאורגן כדי לממש את החלטות הממשלה ( כפר מימון , ( ואין זו דרך ראויה , ומאחר שהצליחה באופן פנומנלי יש חשש שישתמשו בה בעתיד . אני מזהיר את קהילת המודיעין שמדובר בתקדים בלתי ראוי וכי אסור להסתמך עליו לשם פריצת היחסים בין השלטון לאזרחים . " שיתוף הפעולה בין השב"כ לציבור היהודי וגיוס סוכנים דתיים עופר דקל " : ברמה העקרונית , איסוף מידע בחברה היהודית אינו שונה מזה שמול הפלסטינים . מבחינת מדיניות מעשית , מדובר בהבדל עצום ורב . האיומים מצד היהודים מסתכמים במשפט 'סיכון ביטחון המדינה . ' והסיכונים הם : פגישה באישיות ממלכתית ; בקודשי האסלאם בהר הבית ; בערבים על רקע גזעני ; חתרנות מדינית ; שיבוש דבר ציבורי ; הסתה וכיוצא באלה . מבחינה עקרונית , אין הבדל בין יהודים לערבים , כי במשוואת טרור יש ארבעה מרכיבים : הסתה , מוטיבציה , מימון ויכולת מבצעית . כל אלה ) טרור . ההבדל הוא שמול הפלסטינים , ברירת המחדל היא שכולם נחשבים ליריב ומחפשים ביניהם מחבל . ואילו בנוגע ליהודים , ברירת פרופסור ידידיה שטרן : "זכויות האדם ... הן הסרגל שעל-פיו יש לשפוט את פעולות השירות" הרב אבי גיסר " : הסכנה היא שהשב"כ לא ידע לעצור בקווים אדומים"
|
|