sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:28

הפעלתה   הסדורה   של   הרשת ,   שהייתה   היחידה   שפעלה בארץ   כארגון   חשאי   לטובת   הבריטים ,   נמשכה   כשמונה חודשים   עד   לנפילתה   באוקטובר .   מנקודת   ראיית   מפעיליה היא   לא   נבדלה   במשימותיה   ובדפוסי   פעולתה   משאר   הסוכנים המונחתים .   משימתם   העיקרית   -   ערבים   ויהודים   כאחד   - הייתה   לעקוב   במדוקדק   אחר   תנועות   הצבא   העות'מאני ולאתר   הגעת   תגבורות .   למעשה ,   מעקב   הרכבות   נעשה למשימת   היומינט   העיקרית   של   הסוכנים   הבריטיים   בכל זירות   המלחמה   והוגדר   במפורש   "היעד   הראשון   של   השירות החשאי   שלנו . "   בחזית   העיקרית   במערב   הוא   אף   הוטל כמשימה   בלבדית   על   רשתות   שלמות   שהתמחו   בו . חשיבות   מיוחדת   הייתה   למעקב   הרכבות   במזרח   התיכון , משום   שהיו   מעט   דרכים   סלולות ,   והצבא   העות'מאני   נשען בתנועותיו   בעיקר   על   רשת   דלילה   של   מסילות   ברזל ,   שעברו בתחנות   צומת   הכרחיות .   כיסוין   היה   מפתח   ללימוד   תכנוני האויב .   לכן   השתדלו   להציב   דרך   קבע   צופים   בצווארי   הבקבוק הללו .   סוכנים   ערביים   התמקמו   בחלב  ( שם   התפצלה   המסילה שבאה   מטורקיה   לעבר   סוריה   ולעבר   מסופוטמיה , (   בריאק ( שם   עברו   נוסעים   ומטענים   שהוסעו   במסילה   רחבת   הפסים למסילה   צרה )  ובתחנת   הרכבת   המרכזית   בדמשק .   אנשי ניל"י   היו   בעפולה  ( צומת   הרכבות   העיקרי   בצפון   הארץ , ( בתחנת   ואדי   סראר  ( נחל   שורק )   ובבאר   שבע  ( התחנה העיקרית   בדרום   הארץ . ( 32   חברי   רשת   ריגול שלא   כמרבית   הסוכנים   הערביים   שפעלו   כיחידים   או   בזוגות , ניל"י   הייתה   לרשת   הריגול   הגדולה   ביותר   בארץ-ישראל ובסוריה .   בשיא   פעילותה   נמנו   בה   32   חברים   פעילים   ועוד כמה   עשרות   סייענים ,   חלקם   שירתו   בתפקידי   עזר   ומנהלה ליד   הצבא   העות'מאני .   הייתה   לה   מוטת   איסוף   רחבה , שהשתרעה   מדמשק   ועד   באר   שבע ,   וכך   נתאפשר   לחבריה לאסוף   ידיעות   ברמה   האופרטיבית   בצפון   הארץ   כמו   הגעת תגבורות ,   וכן   ידיעות   ברמה   הטקטית   בדרומה   כמו   היערכות הכוחות   בחזית   עזה-באר   שבע .   הרשת   פעלה   בשיטת   "הכוכב : " מרכז   עם   כמה   שלוחות   מפוזרות ,   שכל   אחת   מהן   אחראית על   סוכנים   אחדים   בתחום   טריטוריאלי   מוגדר .   הידיעות מהתאים   הגאוגרפיים   התנקזו   למרכזים   אזוריים   והועברו למרכז   על   ידי   בלדרים .   כך   למשל   נעמן   בלקינד ,   שישב   ביקב בראשון   לציון ,   ריכז   את   המידע   מדרום   הארץ   ומקו   החזית וסיכם   את   הידיעות   הבודדות   לדוח   כולל ,   בטרם   יעבירו לעתלית .   אחיו , איתן ,   ששירת כתת-קצין   במנהל המלחמה   בארבה שבדמשק ,   העביר חומר   שריכז   מעבר הירדן   ומהחוראן . אנשי   ניל"י " האירופיים" התייחדו מהמודיעים הערביים   גם   במגע הרב   שקיימו   עם אנשי   צבא אוסטרו-גרמניים ששירתו   במפקדות העות'מאניות   ועם הטייסים   הגרמניים שפעלו   כאן .   ניל"י גם   הייתה   היחידה שהיה   לה   קצין קישור   קבוע בצמוד   לשירות המודיעין   שהייתה קשורה   עמו ,   בדמותו   של   ראש   הארגון   בעצמו ,   אהרון ,   שהיה שותף   פעיל   בהכוונתה   ובהפעלתה .   מצד   אחד ,   זו   הייתה שיטת   הפעלה   מיטבית :   אדם   הבקי   בצורכי   הצרכן   מזה ובאפשרויות   האוספים   מזה ,   תרגם   את   דברי   האחד   לשפתו של   האחר .   מצד   אחר ,   קיימת   התהייה   עד   כמה   פגמה היעדרותו   של   המנהיג   ברוחה   ובתפקודה   של   הקבוצה ,   ועד כמה   הצליחה   אחותו-מחליפתו ,   שרה ,   למלא   את   מקומו ,   כל זמן   שלא   קיבלה   תשובה   נאותה . הפוטנציאל   הרב   של   ניל"י   מומש   בחלקו   במבצעים חד-פעמיים ,   כמו   העתקת   הצופן   בתחנת   דמשק   או   סיוע בעריקתו   של   קצין   מבצעים   דיוויזיוני   אלבני   והברחתו למצרים .   אולם   הפוטנציאל   מומש   רק   במקצתו .   הרשת   לא גייסה   שום   קצין   או   חייל   עות'מאניים   כסוכן   מן   המניין   ולא הצליחה   לחדור   לדרג   הכוונות   של   מפקדות   האויב .   כנגד   זה , הידיעות   שעסקו   בהיערכות   הטקטית   בקו   החזית   ובתנועות הגייסות   מהצפון ,   היו   מלאות   ונתנו   תמונה   טובה   מאוד   על מהלך   תגבורה   של   הארץ ,   טובה   הרבה   יותר   מזו   שניתן   היה לבנות   מידיעות   הסוכנים   האחרים . לו   היו   הידיעות   הללו   מגיעות   בסמוך   לזמן   איסופן   , נהפכות   ל"להיט"   מודיעיני .   אלא   שעקב   האכילס   היה   בשיטת הדיווח   האטית ,   ובעטיה   כאשר   הגיעו   הידיעות   סוףלמצרים ,   כבר   היו   ברובן   בלתי   עדכניות ,   בלתי   מחדשות   אפילו   בלתי   רלוונטיות .   ניל"י   עסקה   באיסוף   מודיעין   שוטף בהכוונה   בריטית   במשך   שישה   חודשים   בלבד ,   ממרס   ועד ספטמבר   . 1917   בתקופה   הזאת   נאלצה   בשל   תנאי   מזג   האוויר לקיים   רק   תשעה   מפגשים   ימיים ,   שבהם   מסרה   חומר .   זמן מעבר   הידיעה   במסלול   סוכן-עתלית-אנייה   היה   ארוך   כל כך ,   עד   שהידיעות   שעלו   על   סיפונה   של   ספינת   המודיעין כבר   היו   בנות   חמישה-שישה   שבועות ,   זמן   רב   מדיי   בתנאים של   מלחמה   פעילה   ושינויים   רצופים .   מבדיקת   סיכומי המודיעין   מתברר   שרוב   הידיעות   החשובות   שדיווחה   הרשת הגיעו   תחילה   ממקורות   אחרים .   כך   למשל ,   מידע   על   מעבר שתי   דיוויזיות   עות'מאניות   את   עפולה   בחודש   אפריל   הועבר לבריטים   רק   במפגש   בתחילת   יוני ,   מועד   שבו   כבר   הגיעו אניית   הריגול   'מאנאגם' הידיעות   שעלו   על   סיפונה   של   ספינת   המודיעין   כבר היו   בנות   חמישה-שישה   שבועות ,   זמן   רב   מדיי בתנאים   של   מלחמה   פעילה   ושינויים   רצופים נעמן   בלקינד  ( עומד )  וראובן   שוורץ נעמן   ריכז   את   המידע   מדרום הארץ   ומקו   החזית   וסיכם   את הידיעות   הבודדות   לדוח   כולל , בטרם   יעבירו   לעתלית

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help