|
|
Page:11
יומן מל"מ ערב זיכרון לפיליפ נתנזון ב30- במאי התקיים באודיטוריום של אתר ההנצחה ערב לזכרו של פיליפ נתנזון . את הערב יזמו והכינו חבריו של פיליפ לעבודה במשרד ראש הממשלה , שבו עבד עד שהחמיר מצב בריאותו . בערב הובאו ארבעה פרקי חיים מרכזיים בחייו של פיליפ " : ילדות ונעורים " , " למען המולדת " , " חברים מספרים" ו"בחיק המשפחה . " בפרק "ילדות ונעורים" הוקרן קטע מצולם ובו סיפר חבר ילדות של פיליפ החי באוסטרליה אנקדוטות מתקופת ילדותו ונעוריו . אחר כך דיבר עובדיה דנון על תנועות הנוער הציוניות . בפרק "למען המולדת" שמענו את דברי איברהים , שהיה מדריך ומאמן של פיליפ וחבריו בארץ , בטרם יצאו למשימות במצרים . רוברט דאסה דיבר על מסע חייהם המשותף ועל חברותו ארוכת השנים עם פיליפ . יאיר ברק , שהיה שבוי בכלא אחר במקביל לשבויי ה"פרשה" ואשר התוודע אליהם אחרי השחרור , סיפר על היכרותם . ראשי ה'מוסד' לשעבר , מאיר עמית ונחום אדמוני , נשאו דברים . חני ממשרד ראש הממשלה קראה את "הדף הפתוח" מתוך הטור השבועי של נתן אלתרמן , שנכתב ב1955- על ה"פרשה . " בפרק "חברים מספרים" דיבר יוסף מרזוק , אחיו של ד"ר משה מרזוק הי"ד , על חברותו עם פיליפ ומשפחתו מאז היכרותו עמו בנסיבות הטרגיות . העיתונאי אריה אבנרי סיפר על היכרותו וחברותו עם פיליפ וכן על קשריו עם המשפחה ועם אנשי ה"פרשה" עד ההכרה הרשמית של נשיא המדינה בפועלם . בפרק "המשפחה" דיברו שני ילדיו של פיליפ , אריאל ושרון , דברים מרגשים על אביהם . אשתו ברברה הקדישה לו שיר מרגש שבחרה ואשר הושר לזכרו . בין הפרקים הושמעו קטעי שירה בליווי נגינה וכן הוקרן סרטון שהוכן לפיליפ עם פרישתו מהעבודה . פינה מיוחדת הוקדשה לפיליפ , כצלם ואמן , במצגת תצלומים בשחור-לבן שצילם את משפחתו הצעירה . בערב הועלה זכרו של ויקטור לוי , שותפו לדרך של פיליפ שנפטר חודשים מספר לפניו . כמו כן הובע כבוד לשאר חברי הרשת שחיים עמנו היום ואשר ישבו באולם - מרסל ניניו , רוברט דאסה ומאיר זפרן . " מכרו אתכם" אני נזכר במשפט אחד שאמר לי בן גוריון בזמן שחרורנו מהכלא . היינו אז באופוריה ולא ממש הבנתי למה הכוונה : ' מכרו אתכם , ' אמר לי בן גוריון . רק אחרי האמירה של ג'יבלי הבנתי את הכוונה , והמשפט קיבל את המשמעות שלו ' . מכרו אתכם - ' זוהי נבזות לשלוח בחורים מלאי אמונה וחדורי אהבת ישראל , למשימה כזאת , בלי הכנה מתאימה . שלחו אותנו כקורבנות ; שלחו אותנו להתאבד ואחר כך הוא עוד אומר שפעלנו על דעת עצמנו . הלוואי שהיינו נשלחים ונופלים בצורה מכובדת , אבל לשלוח ולשרוף אותנו הרי זה פשע . מה שמרגיז הוא שאף לא אחד נגע בג'יבלי , ואיש לא העמיד אותו לדין על כך . היינו בחורים תמימים ואידאליסטיים שהקריבו עצמם , וכואב לדבר כך על המדינה שלמענה הקרבתי הכול . היום , אחרי שהיינו אצל הנשיא והתקבלנו בטקס המכובד , קראתי מאמר בעיתון מצרי ובו נכתב ש'בישראל חוגגים את הסקנדל של טרוריסטים שישראל מנסה להוקיע . ' אנחנו נשלחנו למען המדינה ולבסוף אנחנו הטרוריסטים ... זוהי טרגדיה חמורה . " מה צריך לקרות כדי שתהיה מסוגל לסלוח ולכפר ? " טקס ההוקרה חשוב - אינני ממעיט בחשיבותו - אך אין בו די . אירוע 'עסק הביש' ראוי שיאומץ במערכת החינוך כדי ללמד את תלמידי בתי הספר , וראוי הוא שייכתב בהיסטוריה ויילמד במורשת המולדת . העובדה שכולם מתביישים במה שקרה עדיין אין בה כדי לשלול חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל ואף כדי למנוע את האפשרות ללמוד ממנו הרבה , ויש פה אנשים שחירפו נפשם . כואב לי לראות בני נוער שאינם יודעים ושאינם מכירים את האנשים שמסרו נפשם , ואם מישהו יודע הרי סילפו לפניו את העובדות - כאילו מדובר בילדים ששיחקו באש . איפה משרד החינוך ? איפה דפי ההיסטוריה שייתנו דוגמה לבני הנוער ? אינני מבקש פיצויים על אבדן שנותינו היפות ביותר בכלא , אבל תנו לי לפחות להרגיש שהמחיר לא היה לשווא . " מה היית אומר היום לאדם שמתגייס לשירות המודיעין ? " אני מעודד כל אחד לעשות כן . יתרה מזו , הייתי אומר לבן שלי להתגייס . אבל כדי שארגיש שלם עם האמירה הזאת וכדי להבטיח שהמדינה תתייצב לימינו אני צריך לוודא שהמדינה עושה הכול כדי שהאירוע הזה לא יישכח . " צריך לוודא שהמדינה עושה הכול כדי שהאירוע הזה לא יישכח פיליפ נתנזון בשובו מן הכלא עם הנשיא זלמן שז"ר נשיא המדינה משה קצב ונשיא המל"מ מאיר עמית בטקס ההוקרה צילום " : נוי"
|
|