|
|
Page:39
מן העיתונות הערבית סא"ל משה לוי * אודות סיום הסכסוך בין הפלסטינים לישראלים מאג'ד כיאלי פרשן וחוקר פלסטיני המתגורר בדמשק , כותב זה שנים בתחום העימות הישראלי-פלסטיני ומפרסם מאמרים ביומונים ערביים מובילים , כמו "אל-שרק אל-אווסט" ו"אל-חיאת" ובכתב העת הפלסטיני היוקרתי "דראסאת פלסטיניה . " במאמר זה מנתח כיאלי את העימות הישראלי-פלסטיני ומנסה ליצור משוואת רווח-הפסד לכל אחד מהצדדים . כיאלי מתקשה לקבוע את זהותו המוחלטת של המנצח והמפסיד , אך גורס כי בשלו התנאים לרגיעה ולחידוש המו"מ המדיני היום , אולי יותר מאי פעם , יש אינדיקציות וכוונות רציניות שמאשרות כי שני הצדדים , הפלסטיני והישראלי , מנסים לשים קץ לארבע שנות עימותים קשים ועקובים מדם ולחדש שוב את המשא ומתן להשגת הרגיעה ולפתרון הביניים ( המתבטא בתכנית "מפת הדרכים , ( " וייתכן אף כהכנה למו"מ סביב סוגיות הקבע , שכוללות את ירושלים , הפליטים , ההתנחלויות , הגבולות וסידורי הביטחון . מה שהופך אפשרות זו לסבירה הוא בראש ובראשונה השינוי בהנהגת שני הצדדים , המתבטא בהקמת ממשלת אחדות לאומית ( ממפלגות הליכוד והעבודה ואולי גם ש"ס בעתיד ) ובניסיון של מחמוד עבאס , הנשיא הפלסטיני החדש , להשרות אווירה של הזדמנות למו"מ בין הצדדים . שנית , הלחצים האמריקניים בכיוון זה על רקע כישלון הסידורים האמריקניים בעיראק . שלישית , השתכנעות שני הצדדים שאין הם יכולים לכפות תכתיבים מדיניים זה על זה באמצעות כוח ואלימות . ניסיון העבר מלמד שהישראלים , עם כל עליונותם ושליטתם במישור הצבאי , נכשלו בהכנעת הפלסטינים ולא הצליחו לשים קץ להתנגדותם , למרות כל אמצעי הסגר , ההרס וההרג שנקטו נגדם . כמו כן הפלסטינים , למרות סבלם והתקוממותם ואף שהצליחו לזעזע את ביטחון ישראל ויציבותה , לא הצליחו לכפות את רצונם על ישראל באמצעי ההתנגדות בלבד , בייחוד נוכח התנאים הבין-לאומיים והערביים הבלתי הולמים . הנקודה החשובה היא שתוצאת מאבק הדמים וההרס בין שני הצדדים , תוצאה טרגית וריקה מתוכן , מציפה תהיות על משמעות עימותים אלה והשפעותיהם על שני צדדי העימות , ונראה שהשאלה המרכזית שניתן להעלות בהזדמנות זו קשורה לזהותו של הצד המנצח או המפסיד בעימותים אלה . ברור שיש קושי גדול בהגדרת משמעות הניצחון וההפסד במאבק מתמשך ומסובך כמו המאבק בין הפלסטינים לישראלים , וליתר דיוק קשה להגיע לתוצאה מוחלטת בנתונים הנוכחיים . לדוגמה , הנתון שקשור למצב הביטחוני ולאבידות בנפש : למרות האבידות הגדולות שנגרמו לפלסטינים ( כ75- אלף הרוגים , פצועים ועצורים ) הרי הם הצליחו להסב לישראל אבידות גדולות - כ 1 , 030- הרוגים ואלפי פצועים - יותר מהיקף הישראלים שנהרגו במלחמות ישראל הקודמות , 1967 , 1956 : מלחמת ההתשה ( 1968 / 9 ) ומלחמת לבנון . ( 1982 ) כמו כן , היקף ההרוגים ( שנגרמו לישראל בעימות הנוכחי ) גבוה מהאבידות בנפש באינתיפאדה הראשונה ובמהלך פעולות ההתנגדות הלבנונית , ( 2000-1982 ) ואף יותר מהיקפן במאבק הפלסטיני המזוין כולו בשנים . 2000-1965 זאת , על אף הסגר והמצב הקשה ששרויים בו הפלסטינים ולמרות העליונות הצבאית הישראלית עליהם . מהזווית המדינית - אין ספק , ישראל הצליחה להחליש את הישות הפלסטינית , להטיל מצור על הנהגתה ולהתחמק מהתחייבויות תהליך ההסדר . אולם למרות כל מה שעשתה , לא הצליחה ישראל לכפות את תכתיביה המדיניים על הפלסטינים ואף לא לקבל לגיטימציה להתנחלויות או לגדר ההפרדה . אפילו מועצת הביטחון - בהחלטתה מספר ) 1397 משנת - ( 2002 הכירה , לראשונה בתולדותיה , בזכותם של הפלסטינים להקים מדינה משלהם . מעבר לכך , הפלסטינים הצליחו , מתוך סבלם וקורבנותיהם , להציג את ישראל כמדינה אימפריאליסטית וגזענית שמפעילה כוח כדי לכפות את שליטתה על עם אחר , דבר שגרם לכרסום מעמדה ודמותה בקרב ממשלות ודעת הקהל בזירה הבין-לאומית . עם זה כישלונה של ישראל בכפיית האג'נדה המדינית והביטחונית שלה על הפלסטינים - אין משמעותו שהובסה , אלא שהפלסטינים השכילו לנצח אותה . ישראל הצליחה ביסודיות לעשות בהם הרג והרס ופגעה בזכותם להגדרה עצמית והקמת מדינתם ( לפי הבנות ההסדר שהיו צפויות להתקבל במאי . ( 1999 ישראל הצליחה גם לפגום בלגיטימיות מאבקם של הפלסטינים באמצעות הכתמתו בטרור . בסיכומו של דבר , במאבק מסובך ועמוק כזה אין מנצחים במובן המלא והמוחלט של המילה . אין לדבר אפילו על תיקו בעימות שבו שני הצדדים מתישים את יכולותיהם ואמצעיהם . מה שברור הוא שיש כאן מפסידים . כאמור , יש קושי בהגדרת התבוסה והניצחון במאבק הדמים המתמשך בין הפלסטינים לישראלים , נוכח הדם וההרס שבו ונוכח משמעות הקיום , הזהות וההיסטוריה הטמונים בו . התוצאה הברורה המשתקפת כיום היא ששני הצדדים הניצים רחוקים מהניצחון או מהתבוסה במובן המלא של המילה , משמע יש הפסד ממשי לשני הצדדים הנוגעים בדבר , בלי לגעת בהשפעותיו על כל אחד מהם . ייתכן שכאן טמון ההסבר למשמעות החזרה למצב ששרר לפני ספטמבר , 2000 קרי - המצב שלפני האינתיפאדה , למרות כל המים שזרמו בנהר ! * ממנהלת התיאום והקישור באזח"ע
|
|