|
|
Page:18
קתדרה מזרח תיכונית הממסד הדתי באיראן - בין דת פוליטית לפוליטיקה דתית סגן ערן קצין מודיעין הממסד הדתי באיראן נתפס באופן מסורתי כעמוד השדרה האידאולוגי ומעוז התמיכה העיקרי של המהפכה האסלאמית . עם זאת , חצי יובל שנים של מהפכה דתית פגעו קשות בעצמאות חכמי הדת באיראן וזיהו אותם בעיני הציבור עם פוליטיקה מאוסה . כעת מתמודדים חכמי הדת עם משבר רעיוני עמוק , תדמית רצוצה ואוכלוסייה ההולכת ומתנכרת לפועלם * בבואנו לסקור את האיום האיראני על ישראל בהווה , לצייר קווים להתפתחותו בעתיד ולאתר סיכונים מחד וסיכויים מאידך , חשוב לעמוד בקפידה על גורמי כוח ומרכיבים בתהליכי קבלת ההחלטות באיראן , הן ברמת המשטר והן בקרב העם . גורם מסורתי הנוגע לכלל החברה והמשטר הוא הממסד הדתי השיעי , שכונן את המהפכה האסלאמית באיראן ואשר נעשה במסגרתה לגורם הדומיננטי בעיצוב אורחות החיים במדינה . הממסד הדתי נתפס כמתווך בין העם לבין המהפכה וכעמוד שדרתה , בניסיון בן חצי היובל ליישם את הגותו הפוליטית-דתית של איתאללה רוחאללה ח'מיני , בהדגשת עקרון "שלטון חכם הדת " ) " ולאית פקיה , ( " המפקיד בידי חכם הדת הבכיר את הנהגת המדינה והמחייב את השתתת חוקיה על האסלאם . ח'מיני הדגיש את חוקיות מסגרת המשטר האסלאמי כיסוד העיקרי במשנתו . על דרך הפשט , מבחינתו , הלגיטימציה לקיומו של המשטר הדתי נובעת מרצון האל וכמוה כ"מינוי" רשמי לתפקיד . זאת מתוקף היותם של חכמי הדת יחידי הסגולה הבקיאים בחוקי האסלאם והזכאים לפרשם . תפיסה זו מעוררת אצל אנשי הדת שבשלטון תחושת ייחוד כבעלי מונופול על פרשנות הדת , בתוקף היותם יורשיהם של 12 הנביאים השיעים , שלפי המסורת נחשבים לחסינים מטעות " ) מ ע צו מ ין . ( " להלכה , המשטר המהפכני גוזר את מדיניותו על סמך פרשנות " ) א ג 'ת ה אד ( " של ההלכה האסלאמית מימי הנביא מחמד " ) ש ר יע ה . ( " עקרון הפרשנות מאפשר לחכמי הדת להפעיל שיקול דעת רציונלי , על-פי עקרונות ומתודיקה לוגיים " ) א צו ל אלפ ק ה ( " שפותחו במאות השנים האחרונות כדי לפסוק הלכות בנושאים שאין בהם תשובה חד-משמעית במקורות הכתובים של הדת . לא פעם הפרשנות אף מתרחבת לפרשנות על גבי פרשנות , מותאמת לצורכי הזמן והמקום ומוחלת על כל תחומי החיים ( כפי שעוד יובהר , המהפכה האסלאמית קידשה לאורך חצי היובל האחרון פרשנות המבכרת אינטרסים פוליטיים של הפרשן , ולאו דווקא את האדיקות הדתית . ( על רקע זה רואה המשטר האיראני באנשי הדת מקור לגיטימציה בסיסי ואבן הראשה של המהפכה , ומעודד באמצעים כספיים ומנגנוני תעמולה את קיומה של מערכת דתית מסועפת הנטועה במבנים החברתיים-פוליטיים במדינה . המערכת הדתית מורכבת ממאות אלפי אנשי דת במגוון דרגות , מרשת מכללות דת המכשירות דורות של כלי קודש , מאתרי פולחן , ממרכזי תרבות , ממוסדות הסברה והכוונה ברוח האסלאם ומגופים ייעודיים ( לעתים בעלי צביון פוליטי או כלכלי ) המשמשים , מעבר למטרה המוצהרת של הענקת שירותי דת , מעין "פס ייצור" של אנשי דת בשירות המהפכה , שאמורים להשתלב במנגנוני המדינה ולהרחיב את מסד הנאמנות של המשטר . מתוקף תפקודם החיוני בליכוד ובהנהגה של גורמי ההתנגדות לשאה והצלחתם לסחוף את ההמון להדחתו , התבססו אנשי הדת לאחר תפיסת השלטון בעמדות מפתח פוליטיות שהקנו בידם כוח שלא היה לו תקדים ואשר סייעו בידם לדחוק גורמים אחרים שהשתתפו במהפכה , אך לאחר מכן הציבו איום על ההגמוניה שלהם במשטר . קבוצת אנשי הדת שבשלטון פועלת כיום במערכת מורכבת למדיי של מוקדי כוח - המשקפת את אופיו המפולג של כלל הממסד הדתי - שאמנם מכילה נדבכים דמוקרטיים למחצה העונים באופן חלקי לתביעה למשטר עממי " ) פתחי אוורור" כמו המוסדות הנבחרים , ( אך מנגד , היא מציבה "בריחים" איתנים לשימור כוחו היחסי של הממסד המהפכני גם מול רוב בעם ובקרב אנשי הדת באיראן המתנגד לו . לב לבו הרוחני-למדני של הממסד הדתי באיראן שוכן מאז אמצע המאה ה20- בעיר הקדושה קום 100 ) ק"מ מדרום לטהראן , ( ובה התנחלו והתנהלו בעשורים האחרונים רוב חכמי הדת הבכירים , המכללות הגדולות , הכינוסים והארגונים הדתיים ( מרכזים דתיים חשובים יש גם בערים משהד , אצפהאן וטהראן . ( בהשראתו של ח'מיני , שקבע בימי השאה את משכנו בקום , נהפכה העיר באמצע שנות ה60- למעוז היציאה של ההתנגדות למלוכה בראשות חכמי הדת . תקופה זו הכשירה את הקרקע למעורבות תקדימית של אנשי הדת באיראן בפוליטיקה הארצית . בראייה היסטורית , ניתן להיווכח כי הממסד הדתי באיראן מעולם לא היה עשוי מקשה אחת . פילוגים מפילוגים שונים היו מאז ומתמיד מנת חלקו , ואסכולות דתיות שונות שהתחרו זו בזו תרמו להתפתחות מבנה ביזורי המאופיין בחסויות אישיות ורשתות נאמנות המתקיימות בתוך מבנים שלטוניים פורמליים ומחוצה להם . גם בעידן המהפכה , מערכת זו עודנה מבוססת בעיקר על קשרי משפחה , מוצא הלגיטימציה לקיומו של המשטר הדתי נובעת מרצון האל וכמוה כ"מינוי" רשמי לתפקיד * תודותיי לד"ר מאיר ליטבק ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב , על הערותיו והארותיו הנבונות הממסד הדתי באירן - טלטלה בין חזון למציאות
|
|