sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

כך   הקמנו   את   בסיס   קת"ם ( בעבר   יחידה   ( 154   הראשון   באילת עם   הקמת   בסיס   הקת"ם   באילת   ב1955-   הורחבה   הפעילות   המודיעינית   בפיקוד   הדרום .   הכתבה מוקדשת   לזכרם   של   חבקוק   כהן ,   בנימין   כהנא ,   דוד   כהן   ושלמה   אלטון ,   שנפלו   במילוי   תפקידם יוסף  ( יוס'קה )  לוי גמלאי   קהילת   המודיעין בתחילת   שנת   1952   מוניתי   לאחראי   על   הגזרה   הירדנית , מאזור   חברון   עד   עקבה ,   בעת   שהוצבתי   בבסיס   קת"ם   דרום בבאר   שבע   ת"פ   סרן   יעקב   נמרודי .   בתפקיד   זה   החלפתי   את חבקוק   כהן   ז"ל ,   שנרצח   בעין   חוסוב  ( חצבה )  ב26-   בדצמבר , 1951   במילוי   תפקידו   כקצין   שטח ,   בידי   מודיע   שנפגש   אתו במקום . אני ,   בן   ראשון   לציון ,   שירתתי   במלחמת   העצמאות   בגדור פשיטה   , 89   בפיקודו   של   משה   דיין .   לאחר   שחרורי ,   בשירות מילואים ,   עברתי   קורס   קצינים   וקורס   קמ"נים   ואחר   כך הוצע   לי   להצטרף   לשירות   קבע   בחיל   המודיעין . הבסיס   בבאר   שבע   היה   במבנה   ערבי   ישן   בעיר   העתיקה וכונה   "שטינקריאדה . "   פעלתי   בבסיס   זה   עד   אמצע   שנת . 1955   בתקופה   זו   כיהנתי   כשנה   כמפקד   מחנה   ועדת   שביתת הנשק   בניצנה ,   שבו   גויס   כמודיע   קצין   מצרי   בדרגת   סרן , שסיפק   מידע   חיוני   ואשר   נחשב   לאחד   המקורות   החשובים ביותר   של   אמ"ן   במשך   שנים   רבות . בתפקידי   הפעלתי   מודיעים   בהר   חברון ,   בערבה   ובעקבה . בין   השאר   היינו   הראשונים   שהבאנו   מידע   על   תוקפיהם ורוצחיהם   של   הנוסעים   במעלה   עקרבים   באוטובוס   שחזר מאילת   בפורים   . 1954   המידע   הושג   באמצעות   מודיע   בדווי שכונה   'דוכיפת . ' הנסיעות   לאילת   בתקופה   זו   היו   בעייתיות   ביותר ,   בטרמפים מזדמנים   או   באוטובוס   מקרטע , במשך   שמונה   שעות   ולא   פעם בעמידה   עקב   העומס .   לעתים   הגענו לאילת   בטיסות   'ארקיע'   או   במטוס פייפר   שהועמד   לרשותנו . עם   התרחבות   הפעילות   באילת , הוחלט   להקים   בסיס   קבע   במקום . במטה   הוחלט   שאני   אנהל   את הבסיס   כבסיס   משנה   לבסיס   דרום . באמצע   1955   עלינו   אני   וחיליק הנהג   על   ג'יפ ,   עם   מעט   ציוד   אישי , וירדנו   לאילת . יישוב   קטן   ומבודד   ובין   השאר הייתה   מעין   מושב   גלות   לפושעים , ובה   בסיס   צבאי   קטן   שנקרא ' מצודת   אילת'   בוואדי   שבין   ההרים . איש   לא   חיכה   לנו   במקום . תחילה   חיפשנו   היכן   להתמקם ובחרנו   בבניין   נטוש   ליד   החוף , שהיה   שייך   בעבר   לחיל   הים .   חיינו   במקום   שבועות   מספר בתנאים   פרימיטיביים ,   בלא   מים   ושירותים .   אכלנו   בקיוסק של   השק"ם   והתחלנו   לפעול   במרץ   לגיוס   סוכנים   ולקיום מפגשים   ליד   הגבול   הירדני   או   בחוף ,   בתיאום   עם   היחידה הצבאית   במקום . כעבור   כמה   שבועות   הוחלט   שאמלא   גם   את   תפקיד   הקמ"ן של   מפקדת   'מצודת   אילת , '   נוסף   על   תפקידי   כקת"ם .   מינוי כפול   זה ,   קת"ם   וקמ"ן   מרחבי ,   היה   חריג   -   לא   היה   לו   תקדים ואף   לא   התקיים   אחריי .   בתפקיד   משולב   זה   קיבלתי   צריפון משרדי   במחנה   המצודה   וכן   דירת   שיכון   באילת .   הדירה אפשרה   לי   להביא   את   אשתי ,   שנשארה   עד   אז   בבאר   שבע , ולקיים   אורח   חיים   משפחתי .   בד   בבד   שוחרר   הנהג   שהיה מסופח   אליי   והוחזר   לבסיס   בבאר   שבע . החיים   באילת   היו   קשים   ביותר .   מזג   האוויר   היה   חם   מנשוא , לא   היה   מזגן   ואף   לא   "דזרט   קולר )  " המצאה   מקומית ,   מעין חיקוי   למזגן . (   לא   היה   כל   ריהוט   למעט   מיטות   סוכנות .   את המזון   קיבלנו   מבסיס   ההספקה   הצבאית .   בלילות   חמים במיוחד   היינו   שופכים   דליי   מים   על   הסדינים   או   ישנים אילת   הייתה   אז   יישוב   קטן   ומבודד .   איש   לא חיכה   לנו   במקום , 1955   כך   נראה   חוף   אילת

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help