sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
From:  > מבט מל"מ > במה

Page:15

שב"כ   שבע   רצון .   הניסיון   הוכיח   מעל   לכל   ספק ,   שאין   ולא היה   מקום   לחשש   ולחשד   שקשר   כזה   ייצור   פרצה   בחומת המידור   שדרכה   ינסו   העיתונאים   לחדור   ו"למשוך"   מידע , גם   כזה   ששב"כ   יעדיף   לנצור . לעומת   שב"כ '   , המוסד'   מתעקש   להקפיד   על   הימנעות ממיסוד   הקשר   עם   העיתונות .   שנים   הרבה   מתקיימת מציאות   של   תדרוכים   יזומים   של   ראשי   'המוסד'   לפרשנים בכירים .   תחילה   היו   אלה   תדרוכים   ל"ועדת   העורכים"   ומשזו חדלה   להתקיים ,   התדרוכים   הם   אישיים   ואחדים .   טפטוף אטי   של   החומר ,   נוכח   צימאון   הולך   וגובר   של   העיתונות למידע   בשל   אירועים   המתפרסמים   ברבים  ( תקלות מבצעיות , (   מוליד   כצפוי   את   התפתחות   ההדלפה   ואף   את שכלולה .   מספר   המדליפים   הוא   כידוע   כמספר   האינטרסים המניעים   את   ההדלפה ,   ואין   עליה   שליטה .   למרות   המלצות רבות   בהזדמנויות   שונות '   , המוסד'   מסרב   להכין   את   עצמו כראוי   ל"יום   סגריר"   תקשורתי ,   והנזק   הנגרם   בכל   פעם מעצים   את   תחושת   ההחמצה . בהיותי   דובר   צה"ל ,   ביקש   ממני   ראש   'המוסד'   לייעץ   לו בדחיפות   בעניין   מסוים .   הוא   זימן   אותי   אליו   ביום   שני , 23 / 2 / 1998   מעט   לפני   חצות "   . אני   מבקש   שתייעץ   לי   איך למנוע   פרסום   בתקשורת   של   מעצרו   של   עובד   שלי   בברן שווייץ"   אמר "   . אני   זקוק   ליממה   של   שקט   כדי   לסכם   עם המקומיים   את   שחרורו . "   הנחתי   שהאיש   נעצר   בשעות הערב   המוקדמות ,   אבל   שאלתי   מתי   אירע   הדבר "   . ביום חמישי"   השיב   רמ"סד .   אמרתי   לו   שאני   מופתע   מכך   שהדבר לא   פורסם   ולדעתי   הוא   חי   על   זמן   שאול   והדבר   לבטח יתפרסם .   הצעתי   לו   לכנס   מיד ,   עוד   באותו   הלילה ,   את הפרשנים   והכתבים   הבכירים   ולספר   להם   על   האירוע . הצעתי   שיסביר   את   נחיצות   היממה   לדחיית   הפרסום והבטחתי   לו   שהכתבים   ילכו   אתו .   עוד   הצעתי   שיבטיח לכתבים   לעדכן   אותם   למחרת   וכי   ישיב   על   שאלותיהם לקראת   פרסום   הדברים ,   במועד   הנוח   יותר   מבחינתו .   בכך , יעצתי   לו ,   תרוויח   זמן ,   ויותר   מזה   -   תרוויח   את   אמונם   של הכתבים "  ; יוזמה   תקשורתית"   בלשון   אנשי   המקצוע .   זו הייתה   תגובתו "   : ביקשתי   שתייעץ   לי   איך   למנוע   את   הפרסום ואתה   בא   ומציע   לי   לשתף   את   התקשורת   בפרשה .   אין   לי צורך   בעצה   כזאת . "   נפרדנו   דקות   אחדות   אחר   חצות וכשנכנסתי   למכוניתי ,   טלפן   אליי   הקצין   התורן   בחמ"ל דו"צ ,   להקריא   לי ,   כמדי   לילה ,   את   כותרות   העיתונים   של מחר "   . יש   כותרת   מוזרה   של   רון   בן   ישי   ב'ידיעות   אחרונות , ' על   איש   'המוסד'   שעצור   כמה   ימים   בשוויץ"   אמר .   התברר שבעוד   רמ"סד   מחפש   דרך   למנוע   את   הפרסום ,   המידע נהפך   לנחלת   העיתונאי ,   המערכת   שלו ,   עובדי   הדפוס והמפיצים .   גם   אחרי   הפרשה   הזאת ,   נמנע   'המוסד'   מלמסד מערך   של   ייעוץ   תקשורתי   וקשר   עם   העיתונות .   וימי   הסגריר הבאים   הרי   לא   איחרו   להגיע . אין   צל   של   ספק ,   במציאות   התקשורתית   של   העידן   המודרני , בסביבה   עתירת   ערוצים   שאנו   חיים   בה '   , המוסד'   חייב לעצמו   בראש   ובראשונה ,   אבל   גם   לאזרחי   המדינה ,   למסד קשר   איכותי   עם   העיתונות '   . המוסד'   חייב   להבין   את   מה שאמ"ן   הבין   לפני   עשרות   שנים   ואת   מה   ששב"כ   למד   היטב בעשור   האחרון ,   שהעיתונות   אינה   אויב ;  שמידה   נכונה   של שיתוף   פעולה   אין   פירושה   התפרקות   מכל   הנכסים . אדרבה   -   קשר   טוב ,   נבון   ואיכותי ,   יביא   תועלת   לכל   הצדדים וימנע   תקלות   מיותרות .   גם   תדמית   היא   ערך   שכדאי להשקיע   בו . ' המוסד' חייב להבין את מה שאמ"ן הבין לפני עשרות שנים ואת מה ששב"כ למד היטב בעשור האחרון , שהעיתונות אינה אויב במה ניו זילנד החדשה חיים חפר אני   מביט   אל   הילטון   טאבה ,   אל   המלון   הקרוע / אל   המתים   בשקי   הפלסטיק ,   אל   פצוע   ועוד   פצוע / אל   דקל   שפל   צמרת ,   אל   חושה   בדואית   שרופה / אל   חוף   של   זהב   וים   נוגעים   בשמים ,   מרפא   לנפש עייפה / והכל   מת !  נאסף   אל   אש   חומרי   הנפץ / והתכלת   והשלווה   נותרו   שם   כמו   געגועים   שאין בהם   כל   חפץ // ואני   הולך   משלוותה   של   סיני   אל   שלוותה   של   ניו זילנד   החדשה / ממשלתם   לא   איתנו ,   להם   ולליבם   כנראה   אינה נוגעת   שעתנו   הקשה / והשלוה   הצינית   הזאת   מותירה   אותי   נרעש   ומאוכזב / בין   אם   התקרית   המפורסמת   הינה   אמת   או   סתם סיפור   כזב / הם   שכחו   את   מורשת   ה , ansac-   ששמם   חקוק בדברי   הימים / את   החיילים   מן   האוקיינוס   השקט ,   שתמיד   ידעו לצד   מי   הם   נלחמים / אך   בעיקר   ידעו   בתוך   תוכם   ובעומק   נשמתם / כי   במלחמה   נגד   הרשע   אין   מקום   לכסיל   ולתם // אין   מוסד   או   סוכנות   ביון   בעולם   שאינו   עוסק בכיסוי   והסוואה / ראינו   סרטים ,   קראנו   ספרים ,   שמענו   על   נפילות וידענו   גם   הנאה / פגשנו   את   לוחמי   הסתר   הללו   שהישגיהם   נותרו בעלטה   אך   את   מעידותיהם   כל   העולם   ראה / כי   הם   בתחבולות   עושים   את   מלחמתנו   והם   יפי הנפש   המסכנים   את   נפשם   יום   יום   ושעה   שעה // במדינות   נאורות   מבינים   זאת   ומדרכונים   מזויפים וסוכנים   שנתפסים   מעלימים   עין / יודעים   שהם   אינם   סוחרי   סמים   או   חברי   "מאפיה" ואינם   בני   קין / אבל   אל   ממשלת   ניו   זילנד   וראשיה   נוהג   זה   לא חדר   עדיין / הם   לא   היפנו   ראש ,   הם   לא   הגמישו   חוק / כי   מה   איכפת   להם   הטרור   -   הוא   הרי   זורע   רצח במדינה   ההיא   הנמצאת   רחוק ,   רחוק / והם   תובעים   שנשפיל   את   ראשינו   ונבקש   מהם סליחה / וכך   יוכלו   בנחת   לרעות   את   צאנם   בשלווה ובמנוחה // ואני   תובע   את   התנצלות   ממשלת   ניו   זילנד   החדשה / היא   נתנה   יד   לא   נסלחת   וסיוע   דווקא   לטרור , במלחמה   שלנו   הנואשה / והרבה   שנים   לא   ימחקו   מפניה   את   כתם   הבושה .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help