sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:30

לאחר   מכן   הופצו   כרוזים   מטעם   'ההגנה'   לגינוי   האצ"ל , בהדגשת   הנזק   שגורמת   פעילותו   לנושא   הציוני .   בכרוזים הוצהר   שאין   לאצ"ל   כל   קשר   עם   'ההגנה . ' בראשית   נובמבר   1944   יצא   דוח   מיוחד   בקהיר   בנושא   ארגוני המחתרת   היהודיים   בארץ-ישראל .   בדוח   הוענקה   ל'הגנה' חשיבות   גדולה   מאוד   וצוין   בו   שיש   לה   יכולת   טובה   מאוד בתחומי   הארגון ,   האימונים ,   הנשק   ומיומנויות   הלחימה . סוכן   ה C . I . D-   מסר   לשולחיו   באמצע   אוקטובר   1944   על התארגנות   ה'הגנה'   בערים   הגדולות ,   לצורך   המאבק   בטרור היהודי . בולט   מאוד   שכמעט   שאין   ה C . I . D-   מזכיר   את   נושא   ה"סזון" ושיתוף   הפעולה   של   'ההגנה'   והפלמ"ח   עם   הבריטים   במאבק באצ"ל .   רק   ב24-   באפריל   1945   ערך   ג'ילס   סיכום   בנידון . לפיו   העבירה   'ההגנה'   רק   שמונה   חטופים   לידיהם .   רק   יעקב פרשטיין  ( אלי   תבין )  נשאר   כעת   בידי   'ההגנה . '   ג'ילס   הוסיף ואמר   שהיעדר   פעילות   טרור   מצד   האצ"ל   מהסתיו   שחלף הייתה   עדות   להישגים   בפעולה   נגד   טרור .   עם   זה ,   את הכישלון   להילחם   באנשי   הלח"י   הסבירו   אנשי   הסוכנות היהודית   ברמת   המידור   הגבוהה   ובחשאיות   הקבוצה . המידע   שהגיע   לידי   ה C . I . D-   מהיישוב   המאורגן ,   נכתב בסיכום ,   אף   שהיה   כרוך   במה   שהוגדר  ( אפילו   על   ידי   גורמים ביישוב )  כפעולת   טרור ( כמו   חטיפות ,   חיפושים לא   חוקיים ,   גירוש ממקומות   עבודה ,   מבתי ספר   וכדומה -  (   בהחלט הפיק   תוצאות   במלחמה באצ"ל .   המידע   הביא לידי   מעצר   חברים חשובים   באצ"ל ,   כמו מרידור ,   ולתפיסת   חומרי נפץ   ותחמושת .   יש   מקום להניח   באופן   לא   מפתיע , המשיך   ג'ילס ,   שחלק מה"סליקים"   של   הנשק נפלו   לידי   'ההגנה'   ולא הועברו   לרשויות . לדברי   ג'ילס ,   כישלון המאבק   ב'קבוצת   שטרן' נשאר   בלא   הסבר . המאבק   בקבוצה ,   מחוץ לגבולות   ארץ-ישראל ,   כמו   במצרים ,   הצליח .   לעומת   זאת הקבוצה   בארץ-ישראל   נותרה   בלא   פגיעה .   מקורות   רבים של   ה C . I . D-   טענו   שהכישלון   בעניין   'קבוצת   שטרן'   היה תוצאת   ההסכם   בין   'ההגנה'   ל'קבוצת   שטרן '   : ' ההגנה'   לא תמסור   את   אנשי   שטרן   תמורת   הפסקת   פעילות   טרור   מצד הקבוצה . מהר   מאוד   עבר   ה C . I . D-   לסדר   היום ,   ועם   פטירת   אליהו גולומב   ב11-   ביוני   1945   עלה   רצון   ברור   לדעת   מי   יהיה יורשו .   ה C . I . D-   עקב   בערנות   אחר   הרעיונות   שהועלו   בנוגע ליורשו   של   גולומב .   לפי   הסוכן   , Y . 40   כוחה   של   'ההגנה' ביישוב   היה   גדול   כל   כך ,   עד   שכל   מינוי   של   מורה   במחלקת החינוך   של   'הוועד   הלאומי'   היה   טעון   את   אישורה .   לכן מינוי   מחליף   לגולומב   ירמוז   על   הלך   הרוח   ביישוב .   הרצון לדעת   את   זהות   מנהיג   ארגון   'ההגנה'   היה   מובן ,   והבריטים עשו   מאמצי   איסוף   רצופים   לצורך   כך .   עם   הזמן   עלו   שמות נוספים :   יחזקאל   סהר ,   יעקב   דוסטרובסקי   וישראל   גלילי . כשהתחלפה   הממשלה   בלונדון   ביולי   1945   ועלתה   לשלטון ממשלת   הלייבור ,   החלו   תקוות   לשינוי   במדיניות   'הספר הלבן . '   אך   משהובן   שבווין   ואטלי   לא   מתכוונים   לשנות   את מצב   העניינים   מהר   כל   כך ,   החלה   ביישוב   התארגנות   למאבק בממשל   הבריטי   בארץ-ישראל   במסגרת   של   תנועת   המרי העברי . ב11-   בנובמבר   1945   העביר   ה D . S . O-   מידע   על   ההתארגנות החדשה   של   היישוב   לקראת   הבאות :   קודם   כול ,   שרתוק ששהה   בלונדון ,   נותר   במיעוט   והתנגד   לפעולות   האחרונות . ועוד :   ביישוב   הבינו   שלאחר   הפרעות   האחרונות   בקהיר ובטריפולי ,   אין   ליהודים   תקווה   במצרים   ובלוב . ב12-   בנובמבר   1945   הוציא   ריצ'ארד   קטלינג   סיכום   מיוחד בנושא   ההתנגדות   היהודית .   לדעתו ,   מבחינת   רוב   הציבור היהודי ,   ההתקפה   על   סיירות   המשטרה ,   על   מערכת   הרכבות ועל   מתקני   הזיקוק ,   באה   בהפתעה   מוחלטת .   נראה   לכאורה שאירועי   עתלית ,   כפר   גלעדי   ורובע   מונטיפיורי   בתל   אביב , שהתרחשו   במהלך   אוקטובר ,   יימוגו ,   והייתה   תחושה   כללית שגל   הטרור   הבא   לא   יבוא   לפני   ההכרזה   הצפויה   מלונדון על   מדיניות   חדשה .   רמת   המבצעים   ועוצמתם   הפליאו   את רוב   היהודים   והם   לא   מצאו   הסבר   או   מניע   לביצועם .   עם זה   היישוב   לא   קיבל   זאת בעוינות   כמקודם , באירועי   טרור   של האצ"ל   ו'קבוצת   שטרן . ' לאחר   בחינת   ממצאי הפעולות ,   הציבור   היהודי הגיע   לידי   מסקנה   שהן היו   תוצאת   איחוד   כוחות בין   'ההגנה , '   האצ"ל ו'קבוצת   שטרן . '   לדעת בכיר   בסוכנות ,   שעמו שוחח   ה C . I . D-   לאחר האירועים ,   החליטה ' ההגנה'   על   המועד   מתוך תחושה   שבסמוך   לו תוכרז   המדיניות   החדשה של   הממשלה ,   מדיניות שאינה   מקובלת   על הציונות .   הוחלט   לתקוף את   רשת   מסילות   הברזל , פעולת   מחאה   על   כי   היישוב   אינו   מקבל   מדיניות   שאינה צודקת .   הסיירות   הותקפו   כרמז   לאי-שביעות   הרצון   ממדיניות הפוגעת   בעלייה . עוד   הוסיף   המקור   בסוכנות   היהודית   ש'ההגנה'   ידעה   על התכנית   של   האצ"ל   והלח"י ,   ואף   ביקשה   מהאצ"ל   לבצע   את התקפתו   עמה   באותו   הלילה .   לא   ברור   אם   מסרה   לאצ"ל על   תכניותיה .   אשר   ל'קבוצת   שטרן , '   נעשה   ניסיון   כושל למנוע   את   הפעולה . בהמשך   הסיכום   הציג   קטלינג   מידע   נוסף   שעמד   לרשותו . המקורות   הללו   אישרו ,   פחות   או   יותר ,   את   רוב   דבריו   של הבכיר   בסוכנות .   לפי   שידורי   'ההגנה'   הלא-חוקיים ,   היא קיבלה   עליה   את   האחריות   על   תקיפת   הסיירות   ומסילות הברזל .   כאן   נקט   קטלינג   לראשונה   את   הביטוי   - " R esistance M ovement J ewish"   היא   שנטלה   את   האחריות .   לפי , 21 . 8 . 1946 מצור על קיבוץ שדות ים , הפלי"ם . בעקבות הפיצוץ שבוצע בספינת גירוש המעפילים ה'רויאל אמפייר'

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help