sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

סיפורו   של   ארוש   אשטוואן בימי סער ושחור של בידוד מסך הברזל נמלט ארוש אשטוואן ממזרח אירופה , בסיוע אנשי ביל"ו ראובן מירן חקר וכתב ארוש   אשטוואן   נולד   בשנת   1916   בעיר   משקול   בהונגריה . ב1939-   גויס   לצבא   ההונגרי ,   וב1944-   הצליח   לברוח   מהשירות הצבאי   והתחבא   בבודפשט .   כששב   לעיר   הולדתו ,   שנה   אחר כך ,   לא   חיכו   לו   עוד   אמו   ושתי   אחיותיו   -   הן   נספו   בזמן הגירוש   הגרמני .   ארוש   חזר   לצ'כוסלובקיה ,   שם   היה   בזמן המלחמה ,   ונשא   בשנת   1945   אישה   בעלת   אזרחות   אוסטרית . לזוג   נולדו   שני   ילדים . בשנת   1949   ניסה   ארוש ,   לראשונה ,   לברוח   עם   משפחתו למערב ,   אך   נתפס   בידי   הצ'כים   ונמסר   לידי   ההונגרים .   ניסיון בריחה   כושל   זה   נסתיים   בחמישה   חודשי   מאסר .   אשתו וילדיו   שוחררו . בשנת   1952   החליטו   ארוש   ואשתו   להתגרש   למראית   עין , על   מנת   שיוכלו ,   האישה   והילדים   לפחות ,   להגר   למערב , מכוח   נתינותה   האוסטרית   של   רעייתו .   אשטוואן   נשאר   בגפו בהונגריה . בטרם   צאתה   הבטיחה   לו   אשתו   שתעשה   כל   שביכולתה כדי   להביאו   אליה .   הם   קבעו   סימן   זיהוי   -   שליח   אלמוני יופיע   עם   תמונות   ילדיהם .   האישה   עזבה   באוגוסט   , 1952 ושנה   אחר   כך   הופיע   אלמוני   בפתח   דירתו   של   ארוש ... האלמוני   ביקש   לראות   את   תעודת   הזיהוי   של   ארוש ,   ואחרי שבחן   אותה   מסר   לארוש   מכתב   מאשתו .   במכתב   נכתב   בין השאר   שעליו   לצפות   שיבואו   אליו   בעוד   ימים   מספר   עם תמונות   הילדים .   ארוש   עזב   מיד   את   מקום   עבודתו   ואת דירתו   ועבר   לגור   אצל   אחיו .   על   שינוי   כתובתו   הודיע   לאשתו בגלויה .   עוד   חודש   עבר   עד   ששוב   קיבל   מכתב .   הפעם   הזדהה מוסר   המכתב   בשם   דוד   אילן   וביקש   ממנו   לבקר   למחרת בצירות   ישראל   בבודפשט .   כאן   הודיעו   לו ,   כי   היות   שעזב את   עבודתו   יקבל   תמיכה   חודשית   מהצירות   החל   בנובמבר . בראשית   ספטמבר   קיבל   ארוש   מכתב   נוסף ,   ובו   נמסר   כי תמונות   הילדים   עדיין   אינן   מוכנות . במאי   1954   הגיע   עוד   מכתב   מאשתו   של   אשטוואן   ובו   נמסר לו   שיוכל   בקרוב   לעלות   לישראל .   האישה   והילדים   הגיעו אף   הם   ארצה ,   לקיבוץ   מעגן .   ערמון ,   איש   הצירות ,   מסר   לו שאסור   לו   מעתה   להיראות   בסביבת   הצירות .   הפגישה   הבאה נקבעה   להיות   ברחוב .   נקבע   שאם   יאותת   ערמון   וייצור   עמו קשר   עין ,   ימשיך   ארוש   ללכת   אחריו .   בפגישה   שאכן   התקיימה ברחוב ,   נקבעה   פגישה   נוספת   לאותו   הערב .   לפגישה   זו   היה אמור   ערמון   להביא   לארוש   מזוודה . בערב   הגיע   ערמון   והביא   עמו   מזוודה   עם   חפצים   ששלחה אשתו   של   ארוש   וטבליות   ברום   להרגעתו .   ערמון   עדכן   את ארוש   שנסיעתו   תהיה   למחרת   וכי   תצטרף   אליו   למסע   אישה שאינו   מכיר .   פגישת   ההיכרות   ביניהם   נקבעה   אף   היא   למחרת היום ,   בגן   ציבורי   בעיר . בפגישה   נמסרו   לשניים   דרכוניהם   הזרים ,   והם   למדו   את פרטיהם   האישיים   החדשים .   בפתק   נפרד   נרשמו   פרטיהם האישיים   לצורך   שינון   נוסף   לקראת   הנסיעה .   ערמון   הסביר להם   את   אופן   הנסיעה   לבלגרד .   תחילה   היה   עליהם   להגיע לתחנה   הראשונה   -   עיירה   ושמה   קונסטמיקולוש .   בעצירת הרכבת   יהיה   עליהם   להשמיד   את   כרטיסיהם   הקודמים ולקחת   את   הכרטיסים   לבלגרד   שהוכנו   בשבילם   מראש במעטפה . בסמוך   לתחנת   הרכבת   נפגשו   השניים   ווידאו   שאין   בידם דבר   שעשוי   להסגירם .   בקונסטמיקולוש   השמידו   השניים את   הכרטיסים   המקומיים   ושוחחו   בגרמנית   בלבד .   הם   נכנסו לקרון   הרכבת   לבלגרד   והרכבת   יצאה   לדרך . בת   לווייתו   של   ארוש   התנהגה   בעצבנות   מופגנת .   היא   עישנה , אכלה   שוקולד   ונטלה   עוד   ועוד   ברום .   בגלל   החשש   שתשכח את   שמה   החדש ,   עדיין   שמרה   את   הפתק   עם   הפרטים .   ארוש לקח   ממנה   את   הפתק ,   קרע   אותו   במהירות   וזרק   אותו מהחלון .   אחרי   כמה   דקות   הופיע   במקום   מבקר   הכרטיסים דובר   ההונגרית . המבקר   ביקש   לראות   את   הכרטיסים ,   אך   ארוש   העמיד   פנים שאינו   מבין   הונגרית .   האישה ,   לעומת   זאת ,   הראתה   שהבינה את   דבריו   והוציאה   מארנקה   את   הכרטיס   המתאים .   באחת התחנות   עלה   חייל   וביקש   להיכנס   לתא   ששהו   בו   השניים . מבקר   הכרטיסים   לא   הסכים   והעבירו   לתא   אחר .   מאוחר יותר   נרדם   ארוש   בקרון .   כשהעירה   אותו   האישה   הוא התבלבל   ודיבר   אליה   בהונגרית ,   אך   איש   לא   היה   בקרון והטעות   עברה   בשלום . 1 : 00   בלילה   -   תחנת   הגבול   היוגוסלבי .   שוטרי   הגבול   עלו לרכבת   וביקשו   לראות   את   הדרכונים .   ארוש   שיחק   את המשחק   כאילו   אינו   מבין .   האישה   מיד   הוציאה   את   דרכונה ופלטה   בהונגרית   "בבקש -   " ...   את   ההברה   האחרונה   הספיקה לבלוע   ברגע   שהבינה   את   הטעות .   השוטרים   בדקו   את הדרכונים   בדיקה   שטחית   וירדו   עמם   מהרכבת . ארוש   ניסה   להזהיר   אותה   שתהיה   שקטה ,   אך   עצביה   הלכו והתרופפו .   ארוש   הביט   מבעד   לחלון   וראה   את   משרד   שוטרי הגבול .   כאן   דפדפו   השוטרים   בדרכונים   ובדקו   אותם   ביסודיות . איש   המשטרה   הזעיק   עוד   שוטרים . ליד   הקרון   עמד   שוטר   חסר   סבלנות   ושאל   את   השוטרים שבמשרד   לפשר   העיכוב .   השוטרים   השיבו   שיש   עוד   להחתים את   הדרכונים .   הזמן   חלף ,   וכבר   החלו   נשמעות   קריאות להוריד   את   הנוסעים   הגורמים   לעיכוב   ולאפשר   לרכבת   לזוז . ארוש   הכין   את   עצמו   ואת   בת   לווייתו   למקרה   של   תקלה . הוא   הזכיר   לה   את   סיפור   הכיסוי :   הם   זרים ,   הם   הכירו   זה את   זה   רק   בתא ,   ואיש   אינו   יודע   דבר   אודות   רעהו .   בתום בת לווייתו של ארוש התנהגה בעצבנות מופגנת . היא עישנה , אכלה שוקולד ונטלה עוד ועוד ברום אלפי יהודים נאמנים ידעו שיש מי שחושב , דואג ופועל , מבלי ליאות ובכל תנאי , לפילוס נתיבים להצלתם

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help