sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

משום   שזה   נדון   לכישלון   מראש . נראה   לי   כי   ההיערכות   כפי   שלמדנו   במשך   הזמן   וגם   היום , פה   בדיון ,   היא   נכונה ,   ויש   לפעול   לחיזוקו   ולהידוקו   של התיאום   בסוגיה   זו   בין   גופי   הקהילה ,   כדי   להבטיח   את איכות   העשייה   ואת   מיצוי   היכולות   באופן   המיטבי . ניסים ל' - מפעיל מקורות בעבר : נאמר   כאן   היום   פעמים מספר   כי   "המקור   הוא   אמצעי   ואילו   המודיעין   הוא   המטרה . " בכל   פעם   שאני   שומע   את   המשפט   הזה ,   גם   אם   הוא   נכון בהיבט   התורתי ,   אני   מתקומם .   כאשר   הייתי   חונך   מפעילים חדשים   והם   היו   מצטטים   אמירה   זו   מתוך   חומר   ההדרכה שלהם ,   הייתי   אומר   להם :   עצור !  עד   כאן !  גם   העט   והרכב שלך   הם   אמצעים   בהפעלה ,   וכשהם   מתקלקלים   או   נגמרים זורקים   אותם   וחסל ! גם   אם   נכון   שהמקור   הוא   אמצעי ,   חייבים   לזכור   ראשית כי   מדובר   בבן   אדם .   מדובר   במציאות   כמעט   בלתי   אפשרית , בוודאי   כשאנו   עוסקים   בהפעלה   כחלק   מהלחימה   בטרור . חייבים   לייצר   בתהליך   ההפעלה   מהות   ומשמעות   של   קשר אישי   הדוק   בין   המקור   למפעיל .   קשר   כזה   אינו   יכול   להיעלם באחת   כאשר   יש   תקלת   חשיפה . אני   מאמין   שלצד האמירות   הטכניות מתרחש   בתהליך ההפעלה   משהו שהוא   פורט   על הרגשות   והנשמות של   שני   הצדדים ,   של המפעיל   ושל   המקור . במצב   דברים   זה   צריך לעודד   ולטפח   את הזיקה   והקשר האישי ,   שהם   במידה לא   מעטה   מפתח להצלחת   ההפעלה ולהפקת   מידע   רב ואמין   יותר ,   ופועל יוצא   מכך   -   גם   מכפיל מחויבות   רגשית ומוסרית   לטפל במקורות   באופן המיטבי ,   גם   במשבר החשיפה   והשיקום הנדרש . מנחה : לסיכום   הדיון , אני   מבקש   לומר   כמה דגשים   אשר   היו   ברקע   הדיון   שהתקיים   כאן   היום : א .   אני   חושב   כי   המפתח   בהפעלה   הגורס   כי   הסוכן   הוא אמצעי   להשגת   המטרה   של   איסוף   מידע   ומודיעין   הוא   נכון . אין   כל   סתירה   בין   אמירה   זו   לבין   הזיקה   והקשר   האישי שנרקם   ומתבקש   בתהליך   ההפעלה   בין   המפעיל   לסוכן . כמעט   אפשר   לומר   כי   הפעלת   מקור   חי   לא   תיתכן   ולא תהיה   משמעותית   אם   מערכת   היחסים   תהיה   ברמה הטכנית . ב .   אין   כל   ספק   כי   המודל   שהוצג   כאן   בטיפול   באנשי   צד"ל ובמעשה   החקיקה   אינו   עומד   על   אותו   מישור   של   טיפול בכל   הכרוך   בסוכני   מודיעין .   עם   זאת ,   חשוב   לזכור   ולדעת שנטל   העשייה   בשיקום   יכול   להיקלע   לתנאים   של   מצוקה ועל   כן   לא   מן   הנמנע ,   גם   אם   בעת   הזאת   אנו   נחרדים לחשוב   על   תהליכי   חקיקה ,   כי   בעתיד   נידרש   לייצב   את תהליכי   השיקום ,   דווקא   בחברה   המתנכרת   למשוקמים , באמצעי   חקיקה   שיחייבו   את   כל   הגורמים   והרשויות . ג .   העשייה   בתחום   השיקום   מחייבת   התמקצעות   כמו   גם יצירת   כללים   מתואמים   בהקשר   של   כל   גופי   הקהילה . לפיכך ,   העשייה   שלמדנו   אודותיה ,   כפי   שנעשית   על   ידי מינהלת   השיקום ,   ראויה   לכל   תמיכה   וברכה .   יש   לאתר דרכים   לסייע   בידיהם   לקדם   את   עשייתם   ולשחרר   את ההפעלה   ככל   האפשר   למקד   את   כוחה   באיסוף המודיעין . ד .   אין   תחליף   למעורבות   המפעיל   והיחידה   בקשר   עם המקור   המשוקם   בתהליכי   השיקום ,   אך   גם   אין   ספק שהשיקום   הוא   תהליך   מייגע   ומקצועי   המחייב   התמחות . אשר   על   כן ,   קיומה   של   מינהלת   השיקום   המקצועית   היא תנאי   הכרחי   גם   לאיכות   השיקום   וגם   כדי   לשחרר   את משאבי   ההפעלה   להתמקד   בעשייה   מודיעינית .   על   אף הקושי   שבדבר ,   נראה   כי   אין   מנוס   שאירגון   השיקום   יהיה חלק   בלתי   נפרד   מקהילת   המודיעין . ה .   בניגוד   לנאמר   בדיון ,   אני   סבור   כי   המערכת   צריכה   לעסוק , באופן   יותר   אינטנסיבי ,   בהשפעה   על   דעת   הקהל   גם באמצעות   התקשורת   וגם   באמצעות   גורמי   השפעה   כגון בוגרי   הקהילה ,   כגון חברי   עמותת   המל"מ , כדי   להניע   הן   את הציבור ,   הן   את   מקבלי ההחלטות   ברמות השונות   והן   את   גורמי הקהילה   והתעסוקה , על   מנת   להבטיח   את איכות   העשייה השיקומית . ו .   שאלת   המחויבות והאחריות   לטיפול בשיקום   אינה   מוטלת בספק   גם   ברמה האישית-האנושית   שבין המפעיל   למקור ,   גם ברמה   המקצועית ברמת   היחידה   והקהילה וגם   ברמה   הלאומית   של החברה   בישראל ,   אשר בדרך   כלל   חבה   חוב אמיתי   לאותם   סוכנים אשר   בפעילותם   שימשו חומת   מגן   לביטחון המדינה ,   ואת   זאת חייבים   להטמיע . לסיכום ,   אני   סבור   כי   המחויבות   והאחריות   לתהליכי השיקום ,   כמו   גם   תהליכי   שיקום   איכותיים ,   הם   אכן   תנאי להצלחה   בעשייה   המודיעינית .   משמעות   הדבר   היא   כי   אם תהליכי   השיקום   יהיו   לקויים ,   ייוודע   הדבר   ויופץ   כאש בשדה   קוצים   ואזי   יהיה   קשה   שבעתיים   לגייס   סוכנים שיענו   על   צורכי   האיסוף   המודיעיני ,   או   יהיו   נכונים   להיות פתוחים   וליטול   סיכונים   לחשוף   התארגנויות   ופעילויות המסכנות   את   הביטחון ,   ואשר   חשיפתן   עלולה   לסכן   אותם . יתרה   מזו ,   יש   לזכור   כי   שיקום   מוצלח   הוא   מפתח   לשביעות רצון   של   המשוקם   ומחסום   בפני   היריב   מלהשפיע   עליו לבצע   מעשה   בגידה   בהונאת   המערכת ,   וכמובן   להפוך   את עורו   ולשתף   פעולה   עם   יריב   ולהיות   שותף   לפיגוע   -   כל אלה   הם   תנאים   להצלחת   העשייה   המודיעינית   ולשיקום חלק   מהותי   בה . זוהר : "השיקום , בין שהוא נכון וטוב ובין לאו , אינו עושה ואינו מתנה את יכולת קהילת המודיעין וה'יומינט' ... שיקום טוב אינו מבטיח כלל הצלחה מודיעינית " ... טל : "נדרשנו להיערך ולטפל בתהליכי שיקום , וכך הקמנו בראשונה ענף שיקום שהלך וצמח ככל שנקף הזמן ונהפך בשנים האחרונות למינהלת השיקום בשב"כ"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help