sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:33

קתדרה מזרח תיכונית חוו ֹ ת שבעא - העובדות שביסוד הסכסוך ד"ר אשר קאופמן חוקר בכיר במכון טרומן לידתו   של   סכסוך   הגבולות   בין   ישראל   ללבנון   אינה   אלא   בתירוץ   הגיוני   ששורשיו   היסטוריים   ברורים . חיזבאללה   נאחז   בו   כדי   להמשיך   להיאבק   בישראל על   פי   תדירות   התקריות   בגזרת   הר   דוב   בין   כוחות   צה"ל לחיזבאללה   רבים   הסיכויים   שאירועי   ה7-   במאי   2004 שבהם   נהרג   חייל   צה"ל   ונפצעו   כמה   מחבריו   אינם   סוף הסיפור   באזור .   גזרה   זו ,   חוו ֹ ת   שבעא   ככינויה   בלבנון ,   נעשתה לזירת   הקרבות   העיקרית   בין   הארגון   השיעי   ובין   ישראל מאז   נסוגה   ישראל   מדרום   לבנון   במאי   2000   בשמירה   פחות או   יותר   על   כללי   משחק   קבועים   מראש . דעת   הקהל   בישראל   ולצערי   גם   מקבלי   ההחלטות   ניזונים ממידע   שגוי   על   לידתו   של   סכסוך   הגבולות   הזה .   על   פי הגישה   הישראלית   המקובלת ,   עקב   הנסיגה   מדרום   לבנון חיזבאללה   לא   הסכים   לוותר   על   הילת   המאבק   המזוין בישראל   ולכן   המציא   תירוץ   להמשך   מאבק   זה .   כך ,   יש מאין ,   נולד   "סכסוך   חוות   שבעא"   ומתוכו אנו   למדים   לכאורה   על   עמדתם   הבלתי מתפשרת   של   כמה   ממדינות   האזור   כלפי קיומה   של   מדינת   ישראל .   אכן ,   חיזבאללה היה   זקוק   לעילה   להמשך   המאבק   המזוין בישראל ,   וחוות   שבעא   הן   עילתו .   אך בזאת   לא   תם   הסיפור .   חיזבאללה   לא בחר   בעילה   פרי   דמיונו   אלא   בתירוץ הגיוני   ששורשיו   היסטוריים   ברורים . הוא   עשה   כן   מכיוון   שיותר   מכל   דבר אחר   חיזבאללה   זקוק   לתמיכת   החברה הלבנונית   במאבקו   ועל   כן   היה   חשוב לארגון   ולעומד   בראשו ,   חסן   נצראללה , להצדיק   לעיני   אזרחי   לבנון   את   המשך המאבק   המזוין   בישראל . כדי   להבין   את   שורשי   הבעיה   יש   להביט לאחור   בימי   המנדט   הצרפתי .   צרפת   היא שהייתה   אמורה   לקבוע   ולסמן   את   גבול סוריה-לבנון .   אולם   בפועל   היא   מעולם לא   עשתה   כן   במקצועיות   ובעזרת   סוקרים   ומכשירי   מדידה מדויקים .   בכל   המפות ,   מ1920-   עד   האחרונה   ב , 1945- נקבעה   חוות   שבעא   בתוך   רמת   הגולן   הסורית   בלא   כחל ושרק .   בעוד   שבפרקטיקה   ואדי   אל-עסל   הוא   הוא   הקו שלבנון   רואה   בו   היום   את   גבולה   הבין-לאומי   והיא   דורשת מישראל   לסגת   אליו . עם   קבלת   עצמאותן   של   לבנון   וסוריה   לא   היה   לשתי המדינות   סימון   גבול   בין-לאומי   רשמי   ומוכר .   כך ,   כאשר נתקבלו   לארגון   האו"ם   ב , 1945-   הן   לא   הפקידו   כנדרש הסכם   גבולות   ביניהן   רק   משום   שלא   היה   כזה .   אזור   חוות שבעא   היה   רק   אחד   מסכסוכי   גבול   רבים   בין   סוריה   ללבנון לאורך   גבולן   המשותף ,   אך   מכיוון   שהדבר   נשאר   במסגרת הדינמיקה   הבין-ערבית ,   הוא   לא   זכה   להדים   מחוץ   לשתי המדינות .   למעשה ,   עד   היום   אין   בין   סוריה   ללבנון   הסכם גבול   רשמי   בעל   תוקף   בין-לאומי ,   דבר   המעיד   על   אופי היחסים   ביניהן . משנות   ה50-   ואילך   השתלטה   סוריה   באופן   פעיל   על   אזור החוות ,   למגינת   לבם   של   תושביהן .   עם   כיבוש   רמת   הגולן ב "   1967- ירשה"   ישראל   גם   את   האנומליה   באזור   הגבול וכך   נכנסה   הבעיה   אל   תחום   הסכסוך   הישראלי-ערבי . כשנעשה   האזור   לזירת   הקרבות   העיקרית   בין   ארגוני   הגרילה הפלסטיניים   ובין   ישראל   ועוד   יותר   מכך   -   לאחר   פרוץ מלחמת   האזרחים   בלבנון   ב -   1975-   לא   היה   מקום   להתעסק בנושאים   שוליים   כסימון   הגבול   בין   סוריה   ללבנון   והנושא נעלם   בתהום   הנשייה .   יתרה   מזו ,   הגבול   באזור   נעשה   בלתי רלוונטי   בעליל ,   בייחוד   מכיוון   שישראל   בנתה   את   גדר המערכת   באזור   בהתחשב   בצרכיה   הצבאיים   ולא   על   פי שום   סימון   גבול   מוסכם   או   שאינו   מוסכם .   סוריה   מצדה המשיכה   לראות   באזור   חלק   מרמת   הגולן   הכבושה ,   כמתועד במסמכים   סוריים   רשמיים . המשטרים   בסוריה ,   לבנון   וישראל   אמנם   לא   מיקדו   את תשומת   לבם   אל   אזור   חוות   שבעא , אבל   לתושבי   האזור   נעשתה   המציאות שנוצרה   לאחר   1967   בלתי   נסבלת , מכיוון   שלראשונה   הוגבלה   ואחר   כך נאסרה   הגישה   לאדמותיהם .   מסוף   שנות ה70-   התפתחה   בדרום   לבנון   ספרות מקומית   ענפה   המתארת   את   פעולותיה האלימות   של   ישראל   באזור .   בספרות זו   מובא   בין   השאר   סיפור   חוות   שבעא . עם   הקמת   חיזבאללה   ב1983-   רק התעצם   תהליך   תיעוד   הפעילות הישראלית   וכך   לאט-לאט   שבה   לתודעה הציבורית   הטענה   שחוות   שבעא   הן חלק   מן   האדמה   הלבנונית   הכבושה   בידי ישראל . הוכחה   חותכת   לכך   שחיזבאללה   לא " המציא"   את   סיפור   החוות   ניתנת בהכנות   הלבנוניות   לקראת   הנסיגה הישראלית   הצפויה .   מומחי   גבולות לבנוניים   הכינו   ב1999-   רשימת   תביעות   לכשתיסוג   ישראל ובהן   התביעה   לסגת   מאזור   חוות   שבעא .   הם   אפילו   הזהירו שלהערכתם   גם   אם   תיסוג   ישראל   מדרום   לבנון   היא   תשאף להחזיק   בידיה   אזור   זה .   אולם   התביעה   הרשמית   של   ממשלת לבנון   בעניין   הוגשה   רק   כשלושה   שבועות   אחרי   שהודיעה ישראל   על   הנסיגה ,   ומבחינה   זו   הציגה   לבנון   חוסר   מקצועיות . מזכ"ל   האו"ם ,   קופי   אנאן ,   שהכריז   ביוני   2000   על   הכרת האו"ם   בנסיגה   הישראלית   מדרום   לבנון   כנסיגה   מלאה ,   אף מתח   ביקורת   על   התנהלותה   הרשלנית   של   לבנון   בעניין זה . מהכרוניקה   של   חוות   שבעא   אנו   למדים   כמה   דברים   על המורשת   הקולוניאלית   באזור   ועל   הדינמיקה   של   הסכסוך הישראלי-ערבי .   סכסוך   הגבולות   הזה   קשור   כמובן   בדינמיקה האזורית   ולפיכך   הוא   יבוא   על   פתרונו   בהקשר   האזורי הרחב .   לשם   כך   סוריה   וישראל   צריכות   להגיע   להסכם   שלום ביניהן ,   חיזבאללה   צריך   לפרק   את   זרועו   הצבאית   ולבנון וסוריה   צריכות   לרקום   מחדש   את   יחסיהן   ולבססם   על כיבוד   ריבונות   הדדי .   לצערי ,   נראה   שאף   לא   אחד   מהתרחישים האלה   עומד   להתממש   בקרוב .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help