sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:31

בשלב   הבא   החליט   גמליאל   לפתח   קשרים   עם   נציגויות ערביות   ועם   מוסדות   ערביים   במקום .   כישרונו   הטבעי להתיידד   עם   אנשים   סייע   לו   רבות   בפיתוח   קשריו   ואחר כך   בעבודתו .   אחד   השגרירים   הערביים   במקום   פתח   לפני גמליאל   את   סגור   לבו   ואמר   לו   שהוא ,   גמליאל ,   הוא   חברו הטוב   ביותר   ואיש   אמונו .   השגריר   אף   הציע   לגמליאל   להציב לו ,   במשרדו   הוא ,   שולחן   עבודה ,   כדי   שיוכל   לשבת   ולעבוד בלי   שיופרע ! שגריר   ערבי   אחר   ביקש   מגמליאל   להשיג   לו   מידע   על פעילות   היהודים   במקום .   הוא   סבר   שגמליאל   לא   יתקשה בכך ,   מכיוון   שיוכל   לנצל   את   קשריו   כעיתונאי .   השגריר הבהיר   לו   שהמידע   שיושג   נועד   להכשיל   את   מזימות   היהודים והבטיח   לכסות   את   ההוצאות   שהיו   כרוכות   במבצע .   גמליאל התעניין   ושאל   את   השגריר   אם   המידע   המבוקש   נוגע   גם לפעילות   מדינת   ישראל   ונענה   שהמושג   "יהודים"   כולל   גם את   מדינת   ישראל . גמליאל   הסביר   לשגריר   שלביצוע   התכנית   יהיה   עליו   לחזק תחילה   את   מעמדו   כעיתונאי ,   והשגריר   קיבל   את   טיעונו . באותה   פגישה   נמנע   גמליאל   מלדון בפרטי   תכנית   הפעולה ,   מכיוון   שלא רצה   לגלות   בקיאות   יתרה   שהייתה עלולה   לעורר   את   חשדו   של   השגריר . הוא   ביקש   פסק   זמן   של   שבוע   ימים , כדי   להרהר   בהצעה   ולהגיש   קווי פעולה ,   והדגיש   שאין   בכוונתו   להתחיל בשום   צעד   מעשי   אלא   בידיעת השגריר   ובוודאי   בהסכמתו .   השגריר מסר   לגמליאל   את   מספר   הטלפון הישיר   שלו   וביקש   שיתקשר   רק   לקו זה .   עוד   ביקש   השגריר   שגמליאל יקיים   את   פגישותיו   רק   בביתו  ( של השגריר . ( גמליאל   שניתח   את   הצעת   השגריר לחיוב   ולשלילה ,   ראה   בה   יתרון   גדול מצד   אחד ,   ושתי   מגרעות   מצד   אחר . היתרון   בקבלת   ההצעה   היה ,   מנקודת ראייתו ,   האפשרות   להחדיר דיס-אינפורמציה   למערכות   המידע של   האויב .   המגרעות   היו   לדעתו העובדה   שייאלץ   לעתים   לפעול ,   במידת-מה ,   נגד   האינטרס היהודי   הציוני ,   והחשש   שלא   יוכל   להבטיח   את   עצמו   מפני תביעה   על   הפרת   חוקיה   של   מדינת   ישראל . בתשובה   להתלבטויותיו   מסר   המטה   הנחיה   להבהיר   לשגריר שמעצם   היותו   עיתונאי ,   הוא   יוכל   להביא   ידיעות   רק   מאותם מקורות   שיש   לעיתונאים   נגישות   אליהם .   אשר   לחששו שמא   יש   בעזרתו   היעילה   לשגריר   ערבי   משום   פעולה הנוגדת   את   האינטרס   היהודי   והציוני ,   הרגיעו   המטה   שאין מקום   לחשש   כזה .   יתרה   מזו ,   התועלת   שבפעולתו   -   טען המטה   -   שקולה   כנגד   כל   נזק   שהיה   עלול   להיגרם . גמליאל חודר לחוגים נאו-נאציים בהיותו   בארץ   שירותו   הגיע   לידו   פרסום   בכותרת   , "Korrespondenz Europa"   שכלל   השמצות   היהודים   ומדינת ישראל .   גמליאל   החליט   להתקשר   עם   עורך   הפרסום , ולמראית   עין   לשתף   פעולה   עמו ,   ובאופן   זה   לחזק   את זהותו   כמי   שמשתייך   למחנה   הערבי   האנטי-יהודי והאנטי-ישראלי .   באמצעות   עורך   זה   קשר   גמליאל   קשרים גם   עם   ראשי   תנועות   נאו-נאציות   באוסטריה ,   בגרמניה , באנגליה ,   בשוודיה   ובבלגיה . למוסד   היה   עניין   בהתקשרות   זו ,   מכיוון   שבאותה   תקופה , סוף   שנות   ה50-   ותחילת   שנות   ה , 60-   קיים   המוסד   מעקב אחר   תנועות   נאו-נאציות   באירופה   ובדרום   אמריקה ,   שכלל גם   חיפוש   אחר   פושעי   מלחמה   נאציים   מתקופת   מלחמת העולם   השנייה .   נציג   המוסד   בארץ   שירותו   של   גמליאל ראה   חשיבות   רבה   לעודד   את   קשריו   של   גמליאל   עם הגורמים   הניאו-נאציים ,   משום   שחוגים   אלה   ביקשו   להתקרב למדינות   ערב ,   ולפיכך   הקשר   אתם   אפשר   ללמוד   על השקפותיהן   של   ארצות   ערב   ועל   מדיניותן   כלפי   ישראל בפרט   וכלפי   היהודים   בכלל .   גישה   זו   נתקבלה   על   דעת המטה ,   והוא   אישר   את   המשך   טיפוח   הקשרים   האלה .   בתוך כך   העמיק   גמליאל   את   מעורבותו   בחוגים   הנאו-נאציים באירופה   והשתלב   בפעילות   התעמולתית   שלהם   כנציג ערבי .   מידת   האמון   שהלאומנים   הניאו-נאציים   נתנו   בגמליאל הלכה   גברה . לקראת   סיום   שליחותו ,   בתחילת   שנת   , 1962   העביר   גמליאל את   קשריו   עם   הגורמים   הניאו-נאציים   לקציני   איסוף   אחרים . עם   זה   המטה   סבר   כי   רצוי   שגמליאל   ימשיך   להיפגש   עמם מדי   פעם   בפעם ,   על   מנת   לחזק   את   הקשר   ולהקנות   לו המשכיות .   כך ,   בהגיעו   לאירופה   בסוף   שנת   , 1962   נפגש גמליאל   עם   אחד   מ"ידידיו"   הנאו-נאציים ,   אך   הלה   קיבל אותו   בקרירות   ובהסתייגות .   כששאל   גמליאל   על   פשר התנהגותו ,   סיפר   לו   כי   עקב   התפרקות   הארגון   שעמד בראשו ,   ביקרו   אצלו   שני   אנשי   שירות   הביטחון   המקומי , ובין   השאר   שאלו   אותו   על   גמליאל   והזהירוהו   שהוא ,   והחבר שהחליף   אותו ,   אינם   אלא   סוכנים   ישראליים !  גמליאל , בכישרונו   ובתעוזתו ,   הפך   את   הקערה   על   פיה   והצליח לגרום   לנאו-נאצי   שהוא   עצמו   יחשוד   שאנשי   הביטחון הגרמניים   ניסו   לזרוע   פירוד   בשורות   הלאומנים .   עוד   ניסה גמליאל   להביא   את   איש   שיחו   לכלל   מסקנה   שהייתה   מגמה זדונית   להפליל   אותו   -   את   גמליאל   -   על   מנת   להכשיל   את המגע   בין   הערבים   לארגוני   הנאצים .   נראה   שהנאו-נאצי השתכנע   מדברי   גמליאל ,   שכן   עוד   באותה   פגישה   מסר גמליאל כהן עם בתו ופעילה נאצית בארגון האנטישמי והאנטי ציוני

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help