sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:18

האם הסקופ יכול לחכות ? הרב-שיח שנערך לזכרו של אהרל'ה יריב ז"ל , ראש אמ"ן ושר הסברה בעבר , עסק במערכת היחסים המורכבת שבין מודיעין לתקשורת המונים . באילו נסיבות מותר לפרסם מידע מודיעיני ודעת נציגי הצבא , המודיעין , האקדמיה והעיתונות על אופן התפקוד הראוי של תקשורת המונים בנושאים רגישים ענבר פלד רכזת המערכת פרשת   משעל   "מתפוצצת"   בערב   ראש   השנה ,   יותר   משבוע לאחר   התרחשותה   בפועל ,   אבל   הציבור   לומד   עליה   רק   ביום ראשון   שאחרי   החג .   דני   יתום ,   ראש   המוסד   אז ,   מכנס   את ועדת   העורכים   בבית   סוקולוב   בתל   אביב ,   ומשתף   אותם בפרשה   בניסיון   להשיג   שקט   מצדם .   בעודו   מדבר ,   נחשפת הפרשה   במהדורת   5 : 00   בערב   וכל   הדברים   שנאמרו   בחדר יוצאים   לציבור . המקרה   הזה   משל   קטן   הוא ,   אחד   מיני   רבים   שעלו   בכנס ומדגימים   את   הבעייתיות   המובנית   ביחסי   מערכת הביטחון-תקשורת .   התקשורת   חושפת   בשם   זכות   הציבור לדעת ,   ואילו   מערכת   הביטחון   מבקשת   להגן   על   סודותיה בשל   החשש   מחשיפת   מקורות   ושיטות   עבודה   שיסייעו לאויב ,   ויתרה   מזו   -   חשש   מפגיעה   בביטחון   האזרחים . לא   תמיד   זה   היה   כך .   הוותיקים   יודעים   לספר   על   תקופות של   קונסנזוס   גדול   סביב   מערכת   הביטחון   ועל   'עיתונות מטעם'   כנורמה . התקשורת   באותם ימים   בעיקר   מדווחת , ופחות   מבקרת ומפרשת .   לכולם   ברור : כשהתותחים   רועמים   יש   מעט   מאוד   מקום   לפרשנות .   השנים עוברות   והסכמי   השלום   נחתמים ,   מנהיגים   כריזמתיים   כמו בן   גוריון   אינם   עוד   ותחושת   האיום   הקיומי   פוחתת   בהדרגה . קו   השבר   בין   מערכת   הביטחון   לתקשורת   נחרת   סופית ב . 1973-   מלחמת   יום   הכיפורים   תיזכר   לעולם   כנקודה   שבה החלה   התקשורת   לנקוט   עמדה .   ראש   אמ"ן ,   האלוף   אהרון זאבי  ( פרקש , (   דיבר   בכנס   על   צו   שנעשה   משמעותי   יותר לאחר   המלחמה   ההיא ,   ולפיו   ראש   אמ"ן   חייב   "להעביר   גם לדעת   הקהל   בישראל   את   הערכתו ,   בלי   פילטרים . " בלי   משים   נידב   ראש   אמ"ן   את   נקודת   המוצא  ( ואולי   גם השורה   התחתונה )  לדיון :   הזמנים   נשתנו .   את   הסימפוזיון הנחה   אפרים   לפיד ,   יו"ר   הקרן   לזכר   אהרל'ה   יריב .   מצד   אחד השתתפו   בו   אנשים   ששירתו   ועדיין   משרתים   בממשק   העדין שבין   מודיעין   לתקשורת :   דוברת   צה"ל   תא"ל   רות   ירון , ורמ"ח   ביטחון   שדה   לשעבר   אל"ם   יואב   דייגי ;  ומנגד   -   ראש המכון   לתקשורת ,   פוליטיקה   וחברה   באוניברסיטת   תל   אביב ד"ר   יורם   פרי ,   והעיתונאי ,   הכתב   הצבאי   של   ערוץ   , 1   יואב לימור . לימור   שייצג   בדיון   את   הסקטור   העיתונאי   טען   כי   "עד   יום הכיפורים   אפשר   היה   לומר   שהתקשורת   הייתה   שבויה ,   בלב שלם ,   של   מערכת   הביטחון ,   וכל   מה   שרציתם   ואמרתם התקשורת   שידרה . " ... אם   כן ,   התקשורת   מכה   על   חטא   מחדל   מלחמת   יום   הכיפורים , וממנה   ועד   מלחמת   לבנון   שבה   שימשה   התקשורת   אופוזיציה מובהקת   לממשלה ,   נשתנו   יחסי   מערכת   הביטחון-תקשורת לבלי   הכר . תרבות של הדלפות ד"ר   יורם   פרי "   : אמר   לי   איש   מודיעין   מהצבא   שהדרך   הטובה ביותר   להניח   מסמך   על   השולחן ,   על   מנת   שידונו   בו ,   היא להדליף   אותו   לתקשורת .   אני   יכול   לכתוב   מסמכים ,   הוא אמר ,   אבל   אם   יהיה   איזה   רמז   בעיתון ,   אני   בטוח   שידונו בעניין   הזה ...   זה   בדיוק   מה   שעשה   הרמטכ"ל   לפני   חודשיים כשהביע   את   דעתו   הפומבית   על   איך   צריך   לנהוג   כלפי הפלסטינים   בתקופה   האחרונה ,   הוא   אומר :   ניסיתי   לעורר את   העניין   הזה ,   לא   הצלחתי ,   אז   יצאתי   עם   זה   לתקשורת . " כבר   בתחילתו   של   הכנס   נגע   יו"ר   הקרן   להנצחת   אהרון   יריב , אפרים   לפיד ,   בבטן   הרכה   של   הדיון   -   המדליפים   -   באומרו כי   "רק   במקרה   הוא   שהנושא   מודיעין   ותקשורת   עלה   לאחר כנס   יום   הכיפורים ,   אבל   אולי   זה   רמז   לכולם   שהתופעה שהייתה   לא   תחזור . "   קצה   החוט   לפרשיות   אפלות   רבות בתולדות   המדינה   נמצא   בהדלפות ,   ואף   על   פי   כן   מרבית הדוברים   בסימפוזיון   דיברו   על   המדליפים   בנימה   השמורה לבוגדים . יואב   דייגי   ששימש   בעבר   רמ"ח   ביטחון   שדה   העיר " שהפרסומים   לא   נובעים   מחריצותה   של   העיתונות   אלא מרצונם   של   אנשים   מתוך   המערכת   להשיג   השפעה . " דוברת   צה"ל   תא"ל   רות   ירון   ציינה   כי   "האחריות   היא   בראש ובראשונה   שלנו   להגן   על   הנכסים   והסודות   המודיעיניים כדי   שלא   לפגוע   ביכולות   שלנו   בעתיד .   האחריות   מוטלת על   כתפינו ,   אלו   מאתנו   שמדליפים ,   אם   כדי   לקדם   אינטרס אישי   או   אידיאולוגי   ואם   בהיסח   הדעת . " ... מטבע   הדברים   היה   יואב   לימור   הגורם   היחיד   מצדו   האחר של   המתרס "   : אני   לא   חולם   את   הידיעות .   מדליפים   לי   אותן . אתם   גם   מספרים   לי   וגם   מצפים   שאני   אהיה   אחראי   יותר מכם ...   האם   לא   יכול   להיות   שמי   שמדליף ,   ראייתו   את האינטרסים   של   מדינת   ישראל   רחבה   יותר   מזו   של   ראש הממשלה   וראש   אמ"ן ?  אנשים   שמדליפים   עושים   את   זה מתוך   כוונת   מכוון   והרבה   פעמים   מתוך   מטרה   להשיג   משהו ... היו   הרבה   טענות   כלפי   הפרסומים   בנושא   השבויים   והנעדרים . אני   אומר   לכם ,   כמי   שהיה   מודלף ,   שלמדליפים   היו   אינטרסים שהיו   בראייתם   צורך   אסטרטגי   של   מדינת   ישראל .   האם   הם צודקים   או   לא ?   זה   עניין   של   זמן ,   ימים   יגידו . " האם חוקי ההתיישנות חלים על מידע מודיעיני ? בתקופה   האחרונה   פרשיות   שעד   לפני   20   שנה   היו   עלומות ומוצנעות ,   זוכות   לפרסום   בספרים   ובעיתונים .   כך ,   לדוגמה , מלחמת יום הכיפורים תיזכר לעולם כנקודה שבה החלה התקשורת לנקוט עמדה * הכתבה נכתבה על בסיס רב-שיח בנושא מודיעין ותקשורת שנערך במסגרת כנס "חבצלת"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help