|
|
Page:8
הקברניט והמודיעין אפרים הלוי חושב שהכול מתחיל בצי"ח שעולה על שולחנו של הקברניט . מי קובע באמת את האסטרטגיה של מדינת ישראל ? מה קורה כשראש הממשלה מתחיל לקרוא ידיעות ואיש המודיעין משווק את עמדותיו בוושינגטון ? ומי ייתן את הדין בוועדת החקירה הבאה ? ריאיון עם ראש המוסד לשעבר ראיינו : חיים בן-עמי , אפי מלצר עורכי מבט מל"מ כשנתברר שלשכתו של ראש הממשלה הבריטי השתמשה שלא כראוי בדוחות מודיעין כדי להצדיק את מלחמת עיראק , סערה בריטניה . העולם כולו זעם על בלייר והאשימו בהוצאת חיילים למלחמה בגלל נשק שאיש אינו יודע היכן הוא קיים אם בכלל . הקברניט הבריטי הניח על הכף את הנכס היקר ביותר - אמינותו - שנפגעה קשה . הוויכוח הציבורי עורר את שאלת מקומו של המודיעין : אם בבריטניה דוחות מודיעיניים עוותו לפי דרישה מדינית , מה זה אומר על יכולתם של שירותי המודיעין להגיע לחקר האמת ? שוחחנו עם ראש המוסד לשעבר , אפרים הלוי , על האחריות הגדולה שמוטלת על כתפי איש המודיעין , על סדר היום הלאומי ועל הקו העדין שבין העשייה המדינית לאיסוף המודיעין . כיצד נחלקת האחריות בין ראש מערכת המודיעין ובין הקברניט ? האם החלוקה משתנה מקברניט לקברניט ? זו שאלה מהותית ומורכבת מאוד , ואני חושב שהנושא הראשון שצריך להידרש לו הוא אופן קביעת הצי"ח ( ציון ידיעות חשובות : ( מי קובע על מה צריך לאסוף ידיעות ? מי מחליט שהסוגיה האירנית חשובה יותר ממה שקורה בעיראק , שסוריה תופיע במקום זה ומצרים במקום אחר בצי"ח ? מי קובע אם יעמוד הנושא הפלסטיני בראש הצי"ח אם לאו ? לכאורה , את הצי"ח צריך לקבוע ראש המערכת המדינית . מתפקידו להגדיר למערכת המודיעינית נושאים , וכדרג מדיני הוא רואה בהם חשיבות עליונה , ועל נושאים אלה נדרש הדרג המודיעיני לאסוף מידע . ראש המדינה המוצף בעיסוקים אין-סופיים איננו יושב עם עצמו וקובע צי"ח , ולכן היה מקובל כל השנים שקביעת הצי"ח היא מתפקידו של ראש אמ"ן . אלא שקביעת צי"ח פירושה קביעת האסטרטגיה של המדינה . במקום שראש המערכת המדינית יקבע למודיעין את סדר היום , קובע המודיעין למערכת המדינית את סדר היום . כשהצבא אוסף מודיעין , הוא בוחן בראש ובראשונה את האיומים הצבאיים , ולכן באופן טבעי מקבל האיסוף המודיעיני על איומים עדיפות על פני נושאים אחרים . באופן טבעי , כשעולה השאלה על מה לאסוף מודיעין - על מערכת טילי קרקע סורית חדשה או על כוונות סוריות לשלום - ומתוך הנחה שיכולת הפעלת אמצעי האיסוף שלנו מוגבלת , אנחנו מוצאים עצמנו מתעסקים באיום יותר מבכל דבר אחר . כיוון שראש אמ"ן אינו עוסק בנושא האיומים בלבד , אלא גם בנושאים האסטרטגיים-מדיניים , יוצא שהמערכת המודיעינית אינה עוסקת באיומים בלבד אלא בכל התפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל . התוצאה היא , בסופו של דבר , הישאבות הדרג המקצועי פנימה לנושאים המדיניים - לא רק בהיבט הזה של "קניית" הערכת מצב , אלא ב"קניית" הצי"ח . לעתים נדירות יתערב הקברניט ויאמר "על זה אני רוצה שתאספו ידיעות . " אמנם יש במוסד מושג שנקרא "צי"ח קברניט , " אם כי בעצם קיומם של שני הצי"חים - צי"ח אמ"ן וצי"ח הקברניט - זה לצד זה , יש משום סתירה פנימית . צי"ח הקברניט צריך להכריע תמיד . עניין נוסף שראוי לציין הוא התעבות הצי"ח ברמה העליונה - אם בעבר התעסקנו בשניים-שלושה נושאים שהוגדרו בצי"ח-עליונים , הרי היום יש הרבה יותר . אני כאיש מודיעין נדרש לעסוק גם בנשק להשמדה המונית , גם בצבא הקונוונציונלי . וכמובן אי אפשר לשכוח את החשש מהפתעה אסטרטגית , שמא מחר בבוקר יהיה שינוי משטר קיצוני בערב הסעודית ונמצא עצמנו במצב בו עתודות הנפט האסטרטגיות החיוניות לכלכלה העולמית נפלו לידי קיצונים אסלאמיים עם השלכות חריפות ביותר על מצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל . בקיצור , אין-סוף נושאים שפספוס של אחד מהם מעמיד אותך במצב קשה - אתה אחראי לכך שנושא מסוים לא עלה על שולחנו של הקברניט . אפרים הלוי : "המודיעין משלם מחיר על חלקו בהסברה" ( צילום : ראובן קסטרו )
|
|