|
|
Page:75
שנות התשעים הביאו לישראל גלי עלייה גדולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה . ההערכה היא שכמיליון מאזרחי מדינת ישראל כיום הם יוצאי חבר העמים . כתוצאה מגל עלייה זה חל גידול בהטרוגניות של אוכלוסיות התלמידים המאכלסות את כיתות הגן ובית הספר . במחקרים שבדקו את מצב הילדים העולים של שנות ה90– וה2000– עלו כמה מאפיינים בולטים בנושא של קשרי משפחות עם מסגרות החינוך . התברר למשל שמכיוון שהילדים רוכשים בדרך כלל את השפה העברית לפני הוריהם , נוצרים מצבים שההורה תלוי בילד כמתרגם וכמתווך , ונוצר היפוך תפקידים השובר את ההיררכיה המשפחתית הטבעית . מצב אנומלי זה יוצר קושי רב בבניית יחסי הורים-ילדים-מערכת חינוך , והוא רווח במיוחד בקהילות העולים מאתיופיה ומארצות הקווקז , בוכרה וגרוזיה שבחבר העמים . עוד נמצא כי התלמידים העולים הופכים לעתים קרובות להיות " חונכים" של הוריהם . אף על פי שמדינת ישראל מתמודדת שנים ארוכות , כבר מהתקופה שלפני קום המדינה , עם קליטתם של ילדים ומשפחותיהם במסגרות חינוך שונות , היא עדיין מתקשה ביצירת מעורבות ושותפות המתאימות לאוכלוסיות השונות . המורים במערכת החינוך מונעים במקרים רבים על ידי דעות קדומות וסטריאוטיפים שיש להם על משפחות התלמידים , המשפחות מצדן מרגישות במקרים רבים מוחלשות מול מסגרות החינוך , והתוצאה הכללית של הגורמים האלה היא ניכור וקושי הדדיים . בר שלום , ( 2004 ) מנתח ניסיונות שונים של התמודדות עם השאלה של תרגום רב–תרבותיות לחינוך . אלא שגני הילדים ובתי הספר שבדק במחקריו הם חריגים במערכת החינוך : מוסדות החינוך ביישוב נווה שלום למשל מטפחים דו–קיום בין ערבים ליהודים , בית הספר " ביאליק" מאכלס ברובו ילדים ממשפחות של עובדים זרים , בית הספר " קשת" שוקד על הידברות בין דתיים לחילונים , בית הספר " קדמה" פועל לטיפוח תרבותי של בני עדות המזרח , ועוד . בר שלום מצא כי המשותף לכולם הוא : א . התבססות על אידאולוגיות שונות הקשורות לפלורליזם בחינוך . ב . מעורבות הורים אקטיבית כחלק מהתנהלות הגן ובית הספר . אולם ברצוננו להדגיש כי מציאות זו קיימת במסגרות חינוך ייחודיות שרוב ההורים בוחרים באופן מודע ומושכל לשלוח אליהן את ילדיהם , ואינה שכיחה במערכת החינוך הציבורית . ילדי עובדים זרים ופליטים השוהים בישראל קבוצה קטנה , המוערכת בכ 2 % – מכלל הילדים בישראל , משתייכת למשפחות של מהגרי עבודה השוהות בישראל באפן חוקי ולא חוקי . למרות מספרם הנמוך מאד של ילדים אלו , בחרנו להתייחס אליהם בפרק זה בעיקר משום שהנושא תופס לאחרונה מקום חשוב בסדר היום הציבורי , מעסיק רבים וטובים — אנשים פרטיים וגופים ציבוריים כאחד — ואף מוצג בהרחבה בכל אמצעי התקשורת הישראלית . אנו מודעים גם לכך ששאלת חינוכם והשתלבותם של ילדי עובדים זרים במדינות שאליהן היגרו הוריהם בחיפוש אחר עבודה הופכת במהירות לשאלה חינוכית מורכבת , שגם ארצות נוספות באירופה ובאמריקה מתחבטות בה . ילדי העובדים הזרים והפליטים לומדים בישראל בבתי הספר הממלכתיים הכלליים . רבים מהם לומדים ב"ביאליק–רוגוזין" בתל אביב , בית ספר שיש בו כיתות יסודי ותיכון ומתחנכים בו ילדים בגילאים . 18-6 על פי מקורות בתקשורת נעשים בבית הספר הזה מאמצים רבים של הצוות החינוכי להיענות לצורכי הילדים והמשפחות , לפתח — הן בקרב סגלי החינוך והן בקרב
|
|