|
|
Page:69
פרק : 2 קשרי משפחה-מסגרת חינוך במדינת ישראל : מבט רב-תרבותי הקדמה מטרתו של פרק זה היא להציג את הנושא של קשרי משפחה-מסגרת חינוך מנקודת מבט רב–תרבותית . בפרק תהיה התייחסות לגיוון ולשונות התרבותית הקיימים בחברה הישראלית ולהשפעותיהם על מערכת הקשרים שבין מערכת החינוך לבין המשפחה . בכתיבת הפרק התבססנו על ממצאי מחקר מהעולם ומישראל , על דוחות וניירות עמדה מישראל ועל דיווחים שפורסמו בתקשורת . לפרק שלושה חלקים מרכזיים : א . מושגים מרכזיים בשיח הרב–תרבותי במערכת החינוך . ב . קשרי משפחה-מסגרת חינוך בקרב קבוצות מיעוט בישראל : תהליכים היסטוריים , חברתיים וסוציו–פוליטיים . ג . המלצות . מבוא : מושגים מרכזיים בשיח הרב-תרבותי במערכת החינוך המושג רב–תרבותיות מתייחס בדרך כלל לחלוקת הכוח החברתי , הכלכלי והפוליטי בין קבוצות תרבות שונות בחברה ( סבר , . ( 2004 סוציולוגים ואנשי חינוך מנסים להבהיר כיצד מתפלגים הכוח , המשאבים , ההישגים , ההצלחה ועמדות המפתח בין קבוצות תרבות שונות באותה חברה ומהם התהליכים המצביעים על פוטנציאל ההצלחה של ילדים מקבוצות שונות במערכת החינוך ובחברה בכלל . מושגים שונים מצויים בשימוש בשיח החינוכי הרב–תרבותי , ואלה המרכזיים שבהם : רגישות תרבותית : ( Cultural sensitivity ) התנהגויות , עמדות ומדיניות שנוקטים מערכות , ארגונים ואנשי מקצוע ואשר מאפשרות עבודה מועילה ומותאמת במצבים בין–תרבותיים . ( Cross et al ., 1989 ) התערבות רגישת–תרבות : ( Culture-sensitive intervention ) התערבויות חינוכיות או טיפוליות רגישות לרקע התרבותי של משתתפיהן . כשירות תרבותית : ( Cultural competence ) ידע על התרבויות השונות , מודעות להן ומיומנויות אסטרטגיות שאנשי מקצוע העובדים עם אוכלוסיות שונות — לרבות סגלי חינוך הבאים במגע עם אוכלוסיות ילדים ומשפחות מרקע ומוצא הטרוגניים — אמורים לפתח בחברה רב–תרבותית ( רואר–סטריאר , . ( 2010 הספרות המקצועית ניסתה לתאר הבדלים תרבותיים על ציר של קולקטיביזםאינדיבידואליזם . לפי תפיסה זו , כשהורים באים מחברות קולקטיביסטיות ( למשל ערבים , חרדים , אתיופים ועוד ) אך תרבות הרוב היא אינדיבידואליסטית–מערבית , קיים סיכוי רב לציפיות מנוגדות , למתח ולקונפליקט בין המערכות , המחנכות כל אחת בדרכה לערכים שבהם היא דוגלת ומאמינה ( רואר–סטריאר , שם . ( פיאנטה ו–ולש ( Pianta & Walsh , 1996 ) אפיינו את האקולוגיה של בית הספר כמערכת ארגונית של יחסים וחילופי פעולות ( טרנסאקציות ) בין אנשים — הורים , מורים ותלמידים , מסגרות — הביתית והבית–ספרית , והממסד — הקהילה והממשלה . מצד אחד כולם מכוונים לתמוך בתהליך ההתפתחותי והחינוכי של הילדים , במיוחד גילאי גן . 12- מצד שני במצב של
|
|