|
|
Page:20
מאז פרסום מאמרים אלה היינו עדים לעלייה נרחבת של ילדים ומשפחות מרוסיה ומאתיופיה , ובקבוצות אלה , כפי שמתארת רואר–סטריאר ( שם , ( יש הורים החוששים שילדיהם יאבדו את זהותם התרבותית המקורית בעת שהם משתלבים במסגרות החינוך הישראליות בפרט ובחברה הישראלית בכלל . קוזולין וונגר ( Kozulin & Venger , 1994 ) מדווחים כי במחקר שערכו על הסתגלות תרבותית בקרב הורים ממוצא רוסי התברר כי ההורים שנבדקו שאפו להצלחת ילדיהם בבתי הספר בחברה הישראלית , אך במקביל הם התאמצו מאוד לפתח אצל הילדים גם זהות תרבותית רוסית . לתמונה זו יש להוסיף מאבקים שמנהלות הקהילות שהזכרנו נגד אפליה , שלתחושתן קיימת עדיין באזורים ובבתי ספר מסוימים . בבתי ספר וגני ילדים בחינוך החרדי למשל מפלים עדיין , לפעמים , ילדים יהודים ממוצא מזרחי ; Davis , 2010 ) אטינגר , , ( 2010 וילדים ממוצא אתיופי . ( Kashti , 2010 a ; 2010 b ) תחושות הקיפוח של הורים ערבים בישראל צמחו על רקע אפליה בנושאים של תשתיות והכשרת מורים בחינוך הערבי , שהוא חינוך נפרד בהסכמת רוב החברה הערבית . ( Mar'i , 1989 ) על רקע זה ברור שהמאמצים שמנהל , מורה או גננת בבית ספר ישראלי צריכים להשקיע כדי להביא לשיתוף הורים — אינם קלים . אנו סבורים שסגל בית הספר חייב להתחשב לא רק בהרגשה של ניכור מבית הספר בגלל הבדלים תרבותיים , אלא גם בהרגשות של קיפוח בגלל אפליה או חשש מאפליה . מאמצים פעילים לשיתוף הורים בחיי הגן ובית הספר עשויים לא רק לגרום שיפור בהישגי הילדים בבית הספר , אלא גם להביא להעשרה של מסגרת החינוך עצמה . העשרה זו תתבטא בשני ממדים , כפי שמציעה רואר–סטריאר בסקירתה : תוספת לידע של הילדים והוריהם על התרבויות של הילדים הלומדים בסביבתם , ולגיטימציה לביטוי תרבותי של כל ילד בכיתה , מהלך שעשוי להעצים את הדימוי העצמי שלו . לסיכום , המחקר בחברה הישראלית אינו מציע ממצאים חד–משמעיים בעניין ההשפעה של שיתוף הורים על הישגי הילדים , אך מן המחקרים הרבים שנערכו בחו"ל ניתן להסיק שהשפעה כזו קיימת . יש לחקור אפוא את העניין באופן מפורט יותר בחברה הישראלית . המחקר שנעשה עד כה בישראל מצביע על הסיכויים להעצמת ההורים למעורבות בחיי המסגרת החינוכית חרף הקשיים והאתגרים האופייניים לחברת הגירה : קבוצות הורים המתקיימות זו בצד זו והן שונות זו מזו מבחינה תרבותית , כלכלית ואתית . ה . סיכום ידע מן השדה הוועדה התמקדה במערכת החינוך הציבורית , הנמצאת בפיקוח משרד החינוך . היא לא התייחסה למערכת הפרטית הקיימת בצד הציבורית , אך התייחסה למערכת החינוך המוכר שאיננו רשמי , הנפוץ במגזר החרדי . כדי להכיר את עבודתה של מערכת החינוך הציבורי נפגשה הוועדה עם בכירים במשרד החינוך , נציגים של מחלקות חינוך ברשויות המקומיות , ונציגה של הנהגת ארגון ההורים . מטרת מפגשים אלו הייתה להבין את תמונת המצב וללמוד מהידע והניסיון הקיים בשדה בנושא הקשרים שבין המשפחות למסגרות החינוך בגיל הרך . הוועדה ביקשה לשמוע מהנציגים שהוזמנו לדיון — מייצגי אגפים , מחלקות ושירותים שונים — את
|
|