|
|
Page:1
תקציר : סיכום ממצאים , מסקנות והמלצות רקע הוועדה הוקמה כדי לבדוק אם וכיצד ניתן לשפר את מצבם של התלמידים בחברה הישראלית , במיוחד בגיל הרך , ( 8-3 ) על ידי שיתוף ההורים בנעשה בגנים ובבתי הספר . חברי הוועדה שיערו כי ניתן לשפר את הישגיה של מערכת החינוך בגיל הרך על ידי חיזוק הקשר בין המשפחות למסגרות החינוך ושילוב המשפחות בנעשה בגני הילדים ובבתי הספר . משימת הוועדה הייתה אפוא לבדוק את סוגיית הקשרים בין משפחה למסגרת חינוך בגיל הרך ( גן-ג ( ' וזיקתם להתפתחות הילד ולהצלחתו במערכת החינוך . כבר בראשית עבודתה נוכחה הוועדה כי קיים שימוש במונחים שונים לתיאור יחסים בין משפחות למסגרות חינוך : קשר , מעורבות , מעורבות לעומת התערבות , שותפות , שיתוף , שילוב , השתתפות , העצמה ועוד . ריבוי המושגים הזה משקף למעשה את העמימות והחסר בהגדרות מקובלות המובנות לכול — לחוקרים , לסגלי חינוך ולמשפחות . הוועדה השתדלה להבהיר , למפות ולתאר היבטים שונים של מערכות היחסים בין המשפחה למערכת החינוך , במטרה להציע שפה שתהיה מקובלת ונהירה הן למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות והן לסגלי מערכת החינוך ולמשפחות . החלטה נוספת שקיבלה הוועדה כבר בדיוניה הראשונים הייתה להתייחס לכלל המשפחה ולא רק להורים . בהחלטתה זו התבססה הוועדה על ממצאי מחקרים שנערכו בעשור האחרון והצביעו על חשיבותם של כלל בני המשפחה להתפתחות הילד . על כן מושם בכל פרקי המסמך דגש לא רק על תפקידם , חובותיהם וזכויותיהם של ההורים במערך היחסים עם מערכת החינוך , אלא גם על אלה של בני המשפחה בכלל . עבודת הוועדה התמקדה בשלושה צירים מרכזיים : א . איסוף ידע מחקרי שהולך ומצטבר בארץ ובעולם . ב . איסוף והמשגה של ידע מצטבר מהשדה . ג . שילוב הידע המעשי עם הידע התאורטי ושימוש בו לגיבוש מסקנות והמלצות , שהן ליבת המסמך הזה . ההנמקה העיונית לשיתוף משפחות במערכת החינוך מושתתת על שני אדנים : התאוריה האקולוגית והגישה של מניעת סיכונים . הבסיס התאורטי העיקרי לקשר בין שיתוף פעולה בין משפחה לבית ספר מצד אחד ובין הישגיו והסתגלותו של הילד מצד שני הוא הגישה האקולוגית–התפתחותית רבת–ההשפעה של ברונפנברנר . ( Bronfenbrenner 1979 , 1986 ) לפי גישה סביבתית ( אקולוגית ) זו , לסביבה שבה גדל הילד יש השפעה מכרעת על התפתחותו . יש לראות את הסביבה כמורכבת ממערכות הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו . ככל שהמערכות שהילד נמצא במגע איתן פועלות בתיאום זו עם זו , כן ייטב להתפתחות הילד . חוסר תיאום או קונפליקט בין המערכות , גם אם כל מערכת לבדה מתנהלת היטב , עלולים לגרום לתוצאות שליליות מבחינת התפתחות הילד . מנגד , מערכות השותפות לגידול הילד וחינוכו ופועלות בתיאום זו עם זו עשויות להועיל לילד על ידי כך שהן מחזקות זו את זו . מסמך הוועדה לנושא קשרי משפחה-מערכת החינוך בגיל הרך ( גן-ג׳ )
|
|