sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:18

היכן היה מוצב הפיקוד המצרי ? ערב מלחמת ששת הימים לא היה לצה"ל מושג היכן המטה הכללי המצרי ומהיכן נוהלה השליטה על הכוחות המצריים בסיני . המידע המועט שהיה בידיו היה מיושן ולא עדכני . לאחר הניצחון המזהיר של צה"ל במלחמה לא הופקו שום לקחים ממחדל מודיעיני זה * אלי דקל רקע בשנת 1965 בערך ביצע צה"ל גיחת עומק במצרים לאחר שנים רבות שלא בוצעה גיחה מעין זו . הסיבה העיקרית לגיחה הייתה להערכתי המידע שהגיע למערכת , שהמצרים , בסיוע מומחים גרמניים , מפתחים טיל קרקע-קרקע ארוך טווח שנועד לאיים על מרכזי האוכלוסייה במדינת ישראל . לפי הידיעות המועטות שהגיעו בנושא , פיתוח הטיל נעשה במדבר המערבי בוואדי נטרון , מדרום לכביש קהיראלכסנדריה המדברי . בד בבד הגיע מידע מסוכני שטח בדוויים כי בג'בל מע'רה שבצפון סיני מבוצעות פעולות בנייה ובהן סלילת כביש למעלה ההר . היה מי שקשר מידע זה לפיתוח הטילים וטען שמתקן שיגור הטילים לעבר ישראל נבנה בג'בל מע'רה . אני מנחש כי לתכנון תוואי הצילום של הגיחה , ש"התבשל" במדור המצרי שבו שירתתי , חברו שיקולים נוספים , בעיקר רצונו של חיל האוויר לאתר מתקנים בתחום אחריותו . המידע על בניית שדה תעופה חדש בביר תמדה שבסיני היה העיקרי שבהם . המתקן המשונה ברישת לחמן בגיחת הצילום התגלה מתקן משונה כעשרה ק"מ ממזרח לשדה התעופה ביר תמדה וכקילומטר מצפון לכביש ביר תמדה-ביר אל-חסנה . המתקן נמצא במרכז משטח חמאדה ( משטח אדמת לס בהיר מכוסה בקרום דק של אבני משקע כהות ) ובמבט ראשון נראה שגודר מתחם ששטחו כקמ"ר אחד ואליו הוליכה דרך עפר שהסתעפה מהכביש הראשי . יצוין שעקב תקלה טכנית זו הייתה גיחה " מגמגמת , " כלומר לא הייתה חפיפה בין הצילומים ולכן לא ניתן היה לבחון אותם בסטריוסקופ . קצין המחקר רס"ן ירמיהו וינקלר בחן בקפידה את המתקן המשונה וגילה בתוך השטח המתוחם בגדר כ50- " צלליות" המציינות ככל הנראה כניסות לבונקרים . אם אכן היו אלה בונקרים , עולה השאלה מה ייעודם ? קציני המחקר נטו בדרך כלל להניח שהם משמשים מחסנים . ירמיהו וקציני פענוח נוספים שבחנו את האתר הגיעו לידי מסקנה שמדובר במחסנים קטנים המאפשרים כניסה לבני אדם בלבד , שלא כמבני אחסון גדולים המאפשרים כניסה לאמצעי שינוע ממונעים . בעיון מעמיק בגיחת הצילום התגלה במרחק כמה קילומטרים מרישת לחמן , סמוך לביר אל-חסנה , אתר נוסף הדומה בדיוק לאתר ברישת לחמן . התעלומה הייתה גדולה . מדוע זה יוקמו שני אתרים דומים ולא מתקן אחד גדול ? ירמיהו מצא הבדל קטנטן בין המתקנים והסיק שהמתקן ברישת לחמן הוא המתקן האמיתי , ואילו המתקן בביר אל-חסנה הוא מתקן דמה . כיוון שאויבנו מרבים גם כיום לבנות מתקני דמה , לא אעמוד על אותו הבדל שבגינו החליט ירמיהו מהו המתקן האמיתי . גם לאחר שהשתכנעו כולם שהאתר השני הוא דמה , נשארה השאלה לשם מה נועד האתר ברישת לחמן ? הועלתה אפשרות שמדובר באתר לאחסון חומרי לחימה כימיים . לאמ"ן היה ידוע זה מכבר שהמצרים הפעילו במלחמת תימן נשק כימי , ומכאן היה מקום להניח שיכינו מאגר תחמושת מסוג זה בסיני . מחלקת מחקר באמ"ן העריכה בסופו של דבר כי המתקן משמש לאחסון חומרים כימיים בעיקר מהסיבות האלה : גודלם הקטן של מבני האחסון שאינו מאפשר אחסון בשינוע מכני ; המאמץ הגדול שהושקע בהסוואתם ; השקעת משאבים בבניית אתר דמה , תופעה שלא הכרנו עד אז בסיני או במצרים . התגליות במהלך מלחמת ששת הימים כאשר פרצה מלחמת ששת הימים ביוני מצב זה , שבחיפוש טילי קרקע-קרקע מגלים באקראי מחסן כימי ( שהתברר לאחר המלחמה כמפקדת הכוחות המצריים בסיני , ( הוא לטעמי בלתי נסבל הגורם המרכזי לכישלון זה ולרבים נוספים נעוץ לדעתי , בין השאר , במבנה לקוי של חטיבת המחקר באמ"ן * סא"ל ( מיל , ( ' לשעבר רע"ן מחקר שטח באמ"ן מחקר חרמ"ש ישראלי בגזרה המרכזית בסיני

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help