|
|
Page:8
התמודדות עם איראן מתגרענת מתוך דברים שנישאו בכנס הרצליה 2007 איראן צועדת לקראת השגת נשק גרעיני . החוקרים מתלבטים בנוגע ללוח הזמנים של מימוש האיום - בין שנתיים לעשר שנים יוכי ארליך " כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי" נהיה מאז היווסדו , לפני שבע שנים , לאירוע חשוב ומתוקשר בישראל . בכנס מתקהלים מדי שנה רבים מבכירי הממסד הפוליטי , החברתי והכלכלי : פוליטיקאים מובילים , ראשי מערכת הביטחון ( בהווה ובעבר , ( מנהיגי המשק , הכלכלה והחינוך . עוד נוטלים בו חלק נציגים בולטים של התקשורת המקומית והזרה , אישים מתפוצות העם היהודי וכמובן אורחים וידוענים מחו"ל . את הכנס מארגן " המכון למדיניות ואסטרטגיה" בבית ספר לממשל ( ע"ש לאודר ) במרכז הבינתחומי בהרצליה . היוזם - פרופ' עוזי ארד , מילא במשך 25 שנה סדרת תפקידים ב'מוסד , ' והיה יועצו המדיני של ראש הממשלה דאז , בנימין נתניהו . כמעט מראשיתו זכה כנס הרצליה למעמד מוכר בעולמה הסוער ורב-הפנים של ישראל . מפגשיו היו לבמה שבה הציגו ראשי המדינה ומערכותיה את תפיסותיהם הערכיות והאסטרטגיות . אולי האווירה המיוחדת - שילוב של אכסניה אקדמית עם אג'נדות מעשיות - יצרה תחליף הולם לבמות ( כמו הכנסת , ( שבהן אך טבעי שמתחים פוליטיים יכרסמו ביישוב הדעת ובמורכבות הטיעונים . כך למשל בחר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בכנסי הרצליה כדי לפרוס לראשונה תמורות היסטוריות בעמדותיו . בכנס השלישי ( שנערך ב ( 2002- הציג שרון את תמיכתו ב"מפת הדרכים , " ובכנס הרביעי ( 2003 ) חשף את תכנית ההינתקות החד-צדדית מעזה . בהדרגה אכן עוררו כנסי הרצליה ציפיות בארץ ובעולם להצגת חדשנות מדינית ויצירתיות של חשיבה אסטרטגית . התהודה הרבה גררה מטבע הדברים גם ביקורות ובראשן הקריאה לאיזון , בעיקר בקרב מייצגי דעות משמאל ומימין . עם זאת , ניתן אולי להכליל ולקבוע שמגוון הקולות בכנס הרצליה משקף היטב , לכאן ולכאן , את הלכי הרוח בממסדים המעצבים את סדר יומה של המדינה . השנה עמד כנס הרצליה בסימן החרפת האיומים הביטחוניים והצבאיים על ישראל . בראשם - המשך חתירתה של איראן לקדם את תכניתה לפתח יכולת גרעינית לצד הצהרותיהם בפומבי של מנהיגיה המציבים את השמדתה של ישראל כתכנית פעולה קונקרטית ( לצד הכחשת השואה . ( וברקע , נזכיר , שאיפתה של טהרן להשיג הגמוניה במפרץ הפרסי ולהיהפך למעצמה אזורית מובילה במזרח התיכון . איראן ממשיכה וביתר שאת לפעול להפצתה של המהפכה האסלאמית במזרח התיכון ובמרחבים שמעבר לו . אלה באים לידי ביטוי מעשי וקונקרטי , בין השאר בסיוע צבאי ופוליטי פעיל שמושיטה טהרן לחיזבאללה בלבנון , בסיוע לגורמים אסלאמיים קיצוניים בעזה וביו"ש , ובברית האסטרטגית שהיא מקיימת עם משטר אסד בסוריה . על כל אלה נוסיף שהמלחמה בחיזבאללה בלבנון בקיץ 2006 לא הוכרעה . היא חשפה את הכרסום והשחיקה בכושר ההרתעה של ישראל ובכושרו הקרבי של צה"ל ואת " הבטן הרכה" של ישראל - פגיעותו של העורף הישראלי לטילים . כל זאת כאשר במערב נשמע יותר קולם של אלה המטילים ספק , כיום יותר מבעבר , בלגיטימציה של המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . ובארצותהברית - מתחדדים ביטויי ההסתייגות מהיחסים המיוחדים שמקיים ממשל בוש עם ישראל על חשבון האינטרסים האמריקניים . סוגיות אלה ואחרות נדונו בכנס הרצליה השנה . אחת העיקריות שבהן הייתה ההתמודדות עם האיום האיראני . הדוברים ניתחו את ההתפתחויות שחלו בתכנית הפיתוח הגרעיני של איראן , משמעויותיה והשפעתה על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל הסדר האזורי והעולמי שלאחר המלחמה הקרה . להלן נביא לקט קצר מדברי באי הכנס בסוגיה זאת . ד"ר גארי סימור , סגן נשיא המועצה ליחסים בין-לאומיים , ( CFR ) סקר את מצבו העדכני של תהליך פיתוח הגרעין האיראני ואת הצפי לשנים הקרובות . לדבריו , נראה שאיראן מתמודדת עתה עם קשיים טכניים בתהליך הייצור של נשק גרעיני . בתרחיש המיטבי ביותר ולאחר שתתגבר על קשיים אלה , יש מקום להניח שיידרשו לה עשר שנים לפחות כדי לייצר נשק גרעיני . ניתן לייצר ביתר קלות מתקנים שאינם נתונים לפיקוח בין-לאומי בהשוואה לפיתוחו של מתקן גרעיני אחד . ייתכן שאיראן מפתחת מתקנים גרעיניים נסתרים אך אין בידי המערב מידע באשר לתמונה כולה . הנחת העבודה היא שלפחות חלק מהפרויקט מתנהל בהסתר , אך קשה להניח שבמתקנים האלה מתבצעת מלאכת הפיתוח והייצור המשמעותית יותר . האסטרטגיה של טהרן היא כנראה לפתח את תכניתה במסווה של פיתוח לצורכי שלום . קיים סיכון שכאשר ישלטו האיראנים בטכנולוגיה הנדרשת ( צנטריפוגות , ( שיפתחו במתקנים גלויים , הם עלולים ליישם אותה לאחר מכן במתקנים מוסתרים ולהתאימם לצרכים צבאיים . אם תזנח איראן את חברותה באמנה לתפוצת נשק גרעיני היא תוכל לפתח מתקנים כאלה ללא פיקוח ובקרה . לא סביר שאיראן תפתח נשק גרעיני בשנים הקרובות , אך יש להניח שתנסה לפתח את הטכנולוגיה הנדרשת שתיתן בידיה את האפשרות לייצר נשק גרעיני בהמשך הדרך . אשר לתגובה המערבית , היעד הנוכחי של ארצות-הברית הוא לשכנע את איראן לזנוח את תכניתה הגרעינית או להגבילה למטרות אזרחיות .
|
|