|
|
Page:12
המודיעין הקרבי במלחמת ששת הימים תמצית תחקיר קמ"נים שערך ראש אמ"ן אהרן יריב זלמן ( ז'מקה ) גנדלר ? תחקיר קמ"נים שערך אהרן יריב בתום מלחמת ששת הימים מסכם את פעילות המודיעין במלחמה ולאחריה . לקחים עיקריים בתחקיר : חומר המודיעין צריך להינתן עם קבלת הפקודה ולהידחף מיד לקמ"נים ; הכרה מוקדמת של הזירה חיונית מאוד ; והיו ליקויים בניהול הקרב - חסר בעזרים , בתרגול מכין ובעיבוד והפצה של הידיעות בראשית שנות ה60- הפתיעה מצרים את ישראל בהכנסת כוחות לסיני . אירוע זה והאירועים בצפון נתנו תמריץ לחיזוקו של מערך האיסוף , במידה רבה על חשבון המודיעין הקרבי " ) מודיעין השדה הוא חשוב מאוד , אך לא יכול להיות בעדיפות על התרעה" אמר ראש אמ"ן דאז האלוף אהרן יריב . ( אמצעים דלים וכוח אדם מצומצם בלבד הוקצו לפיתוח המערך הקרבי ברמת הפיקודים , האוגדות והחטיבות . מציאות זו השתנתה בחלקה רק בשנתיים שקדמו למלחמת ששת הימים . אז הוצבו אנשים וסופקו אמצעים חדשים , שופר מערך פענוח תצלומי אוויר , נערכו תרגילים של מחלקות המודיעין בדרגי השדה , נוצרו מסלולי קורסים והשתלמויות וגבר תפקודו הייחודי של מערך המודיעין הקרבי בהכנת הגייסות מהבחינה המודיעינית - הספקת תצלומי אוויר , פוטוסטטים , תיקי שטח והכרת גזרות הלחימה . בתום המלחמה כינס ראש אמ"ן אלוף אהרן יריב את כל הקמ"נים שנטלו חלק במערכה לצורך תיאור עבודת המודיעין והפקת לקחים . רשימה זו מבוססת על התחקיר הטרי שנערך אז . " הצלחת המודיעין הקרבי , שהיה בשורה הראשונה של החזית , תרמה להצלחת מלחמת ששת הימים" אמר ראש אמ"ן בכנס . פיקוד הדרום - שינוי תפיסה בחודש מאי 1967 נדרש פיקוד הדרום לעבור בבת אחת מרגיעה בת כעשר שנים ( לאחר מלחמת סיני ) לעבודה מאומצת בהכנת חומר המודיעין לתכניות ההתקפה של צה"ל , שגם הן השתנו תכופות . בתנאי ה"רגיעה" ( עד 23 במאי ) היו תכנונים הגנתיים והתקפיים והוכן חומר לכוחות בנושאי שטח ואויב . ההקצאה השנתית של גיליונות תצ"א , פוטוסטטים ומפות הייתה מצומצמת . מדיניות הצילום הייתה כיסוי תקופתי בלתי רציף של השטח . על כן לא היו רזרבות והחומר לא היה מעודכן . גם מספר העותקים שהוכנו על-פי מפתח של ענף קרבי ב , 1963- לא אפשר הכנה של כמות העותקים הדרושה לכוחות . מתחילת תקופת ההמתנה התארגן המודיעין לעבודה מסביב לשעון והכין חומר רלוונטי מעודכן . בחלק מהעבודה סייעה יחידת ש . ט . ל של חיל האוויר . בשבועיים הודפסה כמות שהייתה מוקצבת לשנה שלמה . רק בסוף תקופת ההמתנה צולמה הזירה ומתצלומים מעודכנים אלו הוכנו פוטוסטטים מעודכנים שהגיעו רק לחלק מהכוחות , וגם אז - מאוחר מדיי . רמת מלאי המפות לא הספיקה לסד"כ הגדול שהוקצה לפיקוד 12 ) חטיבות , שלוש מפקדות אוגדה ויחידות ארטילריה , הנדסה ועוד . ( בזמן ההמתנה הובאו חמש משאיות עם מפות מיחידת המיפוי , ותהליך מיונן וחלוקתן ליחידות ארך 48 שעות . זמן נוסף עסקו היחידות בחיתוך והדבקה לסדינים . הכפפת כוחות שונה מהתכנון ושינוי משימות בתוך האוגדות וביניהן , גרמו ל"פחת" במפות , וכך חלק מחטיבות השריון קיבלו מפות של גזרתן בלבד ולא של גזרת כל האוגדה . מערך האיסוף בתקופת ההמתנה התבסס על : תצפיות של יחידת תצפיות ארוכות טווח של הפיקוד ושל היחידות שבקו ; האזנה של היחידה הפיקודית ; סיור אוויר של מטוסים קלים במרחק שלושה ק"מ מהגבול ביעילות חלקית מאוד ; יחידות אמ"ן במרחב ובמטכ"ל , ופענוח רצוף ואינטנסיבי מתצ"א אנכיים שבוצעו בסוף תקופת ההמתנה ומתצ"א אלכסוניים , בעיקר של רצועת עזה ( שטח בנוי ופרדסים . ( מחלקת המודיעין פעלה מחפ"ק צפוני ומחפ"ק דרומי , כולל חמ"ל במפקדה העיקרית בבאר שבע , שם רוכזו הדיווחים והועברו לכוחות גם באמצעות הרשת הפיקודית . מערך התצפיות עובה ונפרס . החל ב7- ביוני הוקצו מטוסי סיור לאוגדות . מטוסים אלו חסרו במהלך ההבקעה בגלל האיסור להפעילם לפני ה7- בחודש . קציני מערך הוצבו בטייסות לתדרוך טייסים ולתחקורם . לכוחות הוקצו חוקרי שבויים ויחידות האזנה ניידת . הדיווחים העיקריים בלחימה היו מהכוחות וממקורות האזנה ( בסיסי הקבע של 515 והניידת . ( בעקבות המלחמה נכנס מודיעין הפיקוד להכנה מואצת של חומר שטח של סיני והאזור שמעבר לקו הפסקת האש החדש - סיורים , תצ"א ותצ"קים . פיקוד המרכז - הכנות מסביב לשעון צבא ירדן נערך להגנה על הגדה המערבית . על-פי תכניותיו היה עליו לבצע כמה מחטפים ולתקוף לעבר לוד ורמלה עם בואם של כוחות שריון עיראקיים . מ22- עד 27 במאי לא הורד כל חומר מודיעין לכוחות , לפי הנחיית המטכ"ל . תכנוני היחידות לקו בחסר מאחר שבוצעו על מפות ותצ"א בלבד . רק מ27- במאי הורשה הפיקוד להוריד חומר לכוחות . בפיקוד היו תכנונים אופרטיביים למתקפה בירדן והיה חומר טוב די הצורך לתכנון ביחידות . התפיסה הייתה מגננה בגזרת הפיקוד עם מחטפים , בהנחה שאם תתפתח אפשרות מתקפה של כוחותינו בירדן , נדע על כך זמן מספיק מראש כדי להכין חומר מודיעין לכוחות . מחסן החירום למפות תצ"א ופוטוסטטים לא היה בנוי למצב תקיפה . המודיעין החל לשכפל במהירות את חומר השטח והאויב בשביל היחידות , ובמשך שבוע הוכנו במעבדת הצילום הפיקודית מסביב לשעון עותקים של פוטוסטטים , תיקי מוצבים , תיקי שטח ומפות היערכות אויב וכן תוגבר מודיעין הפיקוד במפות נוספות . ימים אחדים פיקוד הדרום נדרש לעבור בבת אחת מרגיעה בת כעשר שנים ( לאחר מלחמת סיני ) לעבודה מאומצת בהכנת חומר המודיעין לתכניות ההתקפה של צה"ל , שגם הן השתנו תכופות * אל"מ ( מיל , ( ' קמ"ן פיקוד צפון במלחמת ששת הימים
|
|