|
|
Page:41
על פירוק הש"י ועל הקמת שירות מודיעין חדש שיהיה כפוף לאג"ם ותפקידיו יכללו " מודיעין קרבי , ביטחון מבצעים וריגול נגדי , צנזורה והאזנה . " בארי כינס באותו יום את צמרת הש"י ובישר על סופו של שירות הידיעות ועל המבנה החדש , שלפיו יעמוד הוא בראש המודיעין הצבאי , בוריס גוריאל - בכפיפות לשילוח - ינהל את פעולות המודיעין בחו"ל , ואיסר הראל יעמוד בראש שירות הביטחון הפנימי ויהיה כפוף במישרין לראש הממשלה ושר הביטחון . המחלקה המדינית במשרד החוץ במהלך חודש יולי , 1948 עם פירוק הש"י של ה'הגנה , ' הוקמה המחלקה המדינית במשרד החוץ , שנודעה גם בשמות ' דעת' ו'אגף החקר . ' מחלקה זו הייתה הגוף המרכזי של קהילת המודיעין , אשר נועד לאסוף מידע מודיעיני מדיני , צבאי וכלכלי בחוץ לארץ . המחלקה המדינית במשרד החוץ ירשה את תפקידי המודיעין של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית באירופה ובארצות הברית , של שלוחת הש"י באירופה ושל הש"י בארץ במעקב אחר גורמים זרים . בתחום הערבי היא המשיכה את פעילותו החשאית של האגף הערבי של הסוכנות בארצות ערב ובקרב ערביי ארץ ישראל . בראש המחלקה עמד בוריס גוריאל ( גורביץ ) והיא הייתה כפופה לראובן שילוח ' היועץ לעניינים מיוחדים במשרד החוץ' ומתאם שירותי המודיעין ליד ראש הממשלה ושר הביטחון . המחלקה המדינית קיבלה אחריות לאיסוף , עיבוד , מחקר והערכה של מידע מדיני מכל המקורות בארץ ומחוצה לה , לניהול מדיניות כלפי מדינות ערב ולכל פעולות המודיעין של מדינת ישראל בחו"ל , לרבות מבצעים נגד הרכש הערבי . גוף המטה של המחלקה המדינית , שעסק בעיבוד המידע , מחקר והערכה , נקרא ' אגף החקר , ' ואילו הגוף המבצעי שלה , שעסק באיסוף המידע , נקרא ' דעת . ' רוב סניפי ' דעת' בחו"ל שולבו בנציגויות הדיפלומטיות הישראליות . הם העבירו את דיווחיהם למחלקה המדינית בתל אביב . סניפי ' דעת' בארץ , אשר עקבו אחרי גורמים זרים וגורמים יהודיים בעייתיים , הועברו ב1- ביולי 1950 לשב"כ . ועדת תיאום עליונה מספר תחומי פעולה בארץ ובחו"ל של המודיעין הצבאי , המחלקה המדינית של משרד החוץ ושירות ביטחון כללי חפפו זה את זה . כולם הפעילו סוכנים ושליחים בארצות ערב ובאירופה בלי תיאום או חלוקת עבודה . מצב זה גרם לחיכוכים ביניהם וחייב תיאום והגדרות של אחריות וסמכות . נדרשה אפוא הקמת ועדה עליונה שתורכב מסמכות חיצונית ומראשי השירותים לצורך תיאום והכוונת פעולות הקהילה . במאי 1949 הוקמה ועדת תיאום עליונה , בראשה עמד ראובן שילוח והשתתפו בה ראשי ממ"ן ( מחלקת המודיעין הצבאי , ( המחלקה המדינית , שב"כ ומפכ"ל המשטרה . לצדה הוקמה ועדת תיאום משנית , ובה השתתפו סגני ראשי השירותים . הוועדה המשנית טיפלה בעניינים הנוגעים לערביי ישראל , לביטחון פנים במגזר הערבי ולהסתננות לארץ . סמכויות הוועדות המשותפות כלפי השירותים המיוצגים בהן לא היו ברורות . ב20- בספטמבר דן בן-גוריון עם שר החוץ משה שרת , שאול אביגור ושילוח על מבנה קהילת המודיעין , על דרכי עבודתה של ועדת התיאום ועל סמכויותיו ומעמדו של העומד בראשה . התברר כי שליחויותיו הממושכות של שילוח בחו"ל מקשות על ביסוס מעמדה של הוועדה כגוף העליון המפקח על הקהילה . שרת הסכים ששילוח יישאר בארץ תקופה רצופה של שישה חודשים לפחות ויעמוד בראש הוועדה , אבל עמד על כך שלא ייגרע ממצבת משרד החוץ . שילוח חזר לעסוק בענייני קהילת המודיעין , אך תבע לעצמו סמכויות שעל פיהן יוכל להעביר פעולות משירות אחד למשנהו . בן-גוריון הטיל עליו לבחון את חלוקת הסמכויות הקיימת ולהציע הצעה לתיקונה . המוסד לתיאום ב13- בדצמבר 1949 קיבל בן-גוריון את עיקרי הצעתו של שילוח והטיל עליו להקים " מוסד לריכוז ותיאום פעולות שירותי המודיעין והביטחון של המדינה ( מחלקת המודיעין של הצבא , המחלקה המדינית של משרד החוץ , שירות הביטחון הכללי ועוד . " ( מעבר להיותו יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ הועמד שילוח גם בראש ' המוסד לתיאום . ' בתפקידו זה הוכפף במישרין לבן-גוריון , אם כי המוסד עצמו השתייך מבחינה מנהלית למשרד החוץ . בעקבות הקמת המוסד לתיאום הוקמו בדצמבר 1949 ועדות תיאום מרחביות . בראש כל ועדה עמד מפקד המשטרה במחוז , והשתתפו בה קמ"ן הפיקוד , קצין המודיעין המרחבי ( קת"ם ) , נציג המרחב של שב"כ ונציג הסניף הקרוב של ' דעת . ' הוועדות המרחביות החלו להתכנס בינואר 1950 ותפקידן היה למסד דרכי תיאום ועדכון הדדיים בין השירותים ברמה המקומית . המשטרה הובילה את דיוני הוועדות והנושאים שנדונו ונגעו בעיקר לבעיות ביטחון פנים ולא עניינו במיוחד את הקמ"נים הפיקודיים . עם צירוף סניפי ' דעת' בארץ לשב"כ הפכו הוועדות לעניין שבין המשטרה ובין שירות הביטחון הכללי . גופים אלה מצאו דרכים אחרות , מסורבלות פחות , למסד את שיתוף הפעולה ביניהם , והוועדות חדלו מפעילותן . בעקבות הקמת המוסד לתיאום הנהיג שילוח בתחילת 1950 ריבוי גורמי המודיעין שפעלו במקביל בתקופת המנדט , וחוסר שביעות הרצון בצה"ל מתפוקות המודיעין בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות , הניעו את ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לארגן מחדש את מוסדות המודיעין של המדינה שזה עתה נולדה 8 בוריס גוריאל ( גורביץ . ( במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ונפל בשבי הגרמנים . חזר ארצה ב1945- וגויס לש"י . היה מנהל מחלקה מ' של הש"י בירושלים , שכיסתה את גורמי השלטון הבריטי . ב1947- עבר לתל אביב ומילא תפקיד זהה בש"י הארצי . מנהל המחלקה המדינית במשרד החוץ . ( 1951-1948 ) משה שרת ( שרתוק ) . ( 1965-1894 ) היה מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות , ( 1933-1931 ) ראש המחלקה המדינית של הסוכנות , ( 1948-1933 ) שר החוץ , ( 1956-1948 ) ראש הממשלה , ( 1955-1954 ) יו"ר ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית . ( 1965-1960 ) 10 שאול אביגור ( מאירוב ) . ( 1978-1899 ) חבר מרכז ה"הגנה" מ . 1922- ממניחי היסוד לש"י , לתע"ש ולרכש . ראש המוסד לעלייה ב' . ( 1948-1939 ) במלחמת העצמאות מונה לסגן שר הביטחון ועמד בראש משרד הביטחון . אחרי המלחמה עסק בעידוד העלייה היהודית מארצות מצוקה ובמיוחד מברית המועצות . הקים את ארגון " נתיב" ( 1952 ) ועמד בראשו . 11 השתייך ליחידת מודיעין צבאית שנקראה " המחלקה המיוחדת ( מודיעים " ( ובראשה עמד דוד קרון . קציני היחידה קיבלו סמכות בלעדית להפעלת מודיעים ערבים . קצין היחידה נקרא קת"ם ( קצין לתפקידים מיוחדים . ( לימים נקראה היחידה בשם מודיעין 10 ויחידה . 154
|
|