|
|
Page:48
מכתבים למערכת נכס יקר עברתי בעיון רב על תוכן " מבט מל"מ" ואני חייב לציין שהוא מעניין מאוד , שלא לדבר על כך שהוא נכס , ויש לשמור אותו כמו ספר טוב , או חומר מחקרי שיכול לשמש כל אחד מאתנו בהמשך הדרך . יישר כוח . אביגדור קהלני ראש האגף הביטחוני-חברתי רוצה לדייק בנוגע למאמרו של ד"ר יורם שליט " החקירה ככלי מודיעיני" מיוני , 2007 ברצוני להעמיד כמה נקודות על דיוקן : . 1 האגף הערבי בשב"כ היה אחד האגפים הגדולים בשב"כ . אין זה מדויק שראשי השירות לא ראו במגזר הערבי איום משמעותי , ההפך הוא הנכון . אין זה מדויק " שרק מעטים עסקו בכיסוי המודיעיני . " לראיה , כאשר היה המפץ הגדול במלחמת ששת הימים ולפתע סופחו למעלה ממיליון תושבים , הרי מי שנשא בנטל הזה היו עובדי האגף הערבי ממרחב צפון ומרכז וכן אנשי המילואים דוברי השפה הערבית . . 2 אין זה מדויק שלא היה אולפן לערבית ורק אחרי מלחמת ששת הימים נפתח האולפן . האולפן לערבית פעל עוד בשנות ה , 50- הרבה לפני מלחמת ששת הימים , תחילה במחנה אלנבי בירושלים ואחר כך במקומו הנוכחי . . 3 ברור שנוצר מחסור בדוברי השפה הערבית בכל קהילת המודיעין . האולפן לערבית עשה עבודה מדהימה בהכשרת מגויסים שהשפה הערבית הייתה זרה להם , והנה כעבור כשלושה חודשים ידעו הבוגרים לדבר את השפה ואף לקרוא ולכתוב בערבית בצורה סבירה . האולפן הכשיר רכזים ) קציני איסוף ( וחוקרים , כולל מנהלים בכירים : יעקב פרי , גדעון עזרא , כרמי גילון , אבי דיכטר ורבים אחרים . בברכה , יצחק צור לשעבר ראש מרחב ירושלים , יהודה והשומרון בשב"כ תודה מאירופה On behalf of the parliamentarians and members of European explaining us your activities in the IICC center . time to meet EFI's delegation to Israel on 3 July last and Friends of Israel , we would like to thank you for taking the profound appreciation of the challenges that Israel faces on a to have met you but also returned from Israel with a more The members of the delegation were not only delighted . daily basis please accept once again our deep thanks . So on behalf of all the parliamentary delegation members , Yours sincerely Director Israeli Political Officer Dimitry DOMBET Meital GOOR מודיעין וספר טס נחושת ד"ר שמעון אביבי , הוצאת יד בן צבי ירושלים , 430 עמודים אורי לוברני * מאז הגיע לידי ספרו של שמעון אביבי " טס נחושת , " חזרתי להתעניין בעדה הדרוזית אחרי שנים רבות של עיסוקים אחרים . לצערי התברר לי כי בקרב הציבור הרחב ובעיקר בקרב הנוער קיימת בורות עמוקה באשר לעדה הדרוזית ולתולדות שלוחותיה בישראל ובעיקר באשר להיסטוריה שלה . " טס נחושת" - ספר בסיסי חשוב ומאלף - דן במדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית בשנים , 1967-1948 תקופה חשובה ביותר בתהליך התערותה של העדה בחייה של המדינה . בתקופה זו התגבש במידה רבה הבסיס ליחסה של העדה לישראל ולקשריה עמה . על בסיס זה בנויים כיום הנדבכים המרכזיים של המערכות הממזגות את בני העדה בישראל בצורה חיובית התורמת למרקם האנושי של המדינה . כמי שנולד על הכרמל ושם עבר את שנות התבגרותו , זכורה לי היטב ההיכרות הראשונה והמאלפת שלי עם דרוזים מעוספיה ודאליה , שני הכפרים על הכרמל שהיו אז מקום מפגש מרכזי בין יהודים לדרוזים . מאותה תקופה נותרו עד היום קשרי ידידות ואמפתיה הדדית . חיפה הייתה עיר המחוז של העדה הדרוזית , וראש העירייה דאז , אבא חושי , עמד בראש המחנה הישראלי שחתר ועמל לשלב במהירות האפשרית את העדה בחייה של המדינה . מאז , עשתה העדה דרך ארוכה לקידום השתלבותה בחיי המדינה . ב"טס נחושת" מרוכזים ביסודיות ובדקדקנות מרב הנתונים על תהליכי התפתחותה של התקופה האמורה . כל המתעניין בעדה מיוחדת זו ימצא בספר אוצר בלום של עובדות ונתונים המעידים כאלף עדים על דרך השתלבותה החיובית של עדה זו בחיינו . אני אישית זכיתי באותה העת לשמש יועץ לענייני ערבים לבן גוריון . בתפקיד זה הבינותי היטב שאם נדבר על מאמץ שתכליתו לקדם תהליך שיביא ביום מן הימים שוויון בקרב אזרחי המדינה על כל עדותיה ודתותיה , הרי בני העדה הדרוזית - אולי יותר מכל בני עדה אחרת - כבר בשלים לקבל עליהם עול של
|
|