|
|
Page:11
הרהורים על שורשי המהפך מצרים בין אוקטובר 1973 לנובמבר 1977 זכי שלום ? האם מטרתה של מלחמת יום הכיפורים הייתה , כפי שמקובל להניח , לקדם הסדר מדיני עם ישראל באמצעות מלחמה ? זכי שלום מעמיד סימן שאלה , נוכח התבטאויותיו בעבר של חסנין הייכל , עורך העיתון אל-אהראם , שגורלה של ישראל אינו להאריך ימים במזרח התיכון וכי על מצרים לסייע לה בהסתלקותה המהירה ... קציני מודיעין צעירים באמ"ן יתקשו להבין זאת ; אולי אפילו יפקפקו בתקפות הדברים . הוותיקים זוכרים זאת היטב . לפני עשרות שנים הייתה מחלקת המחקר באמ"ן , בעיקר ענף מצרים , נדרכת לקראת פרסום מאמרו השבועי של עורך ' אל-אהראם' חסנין הייכל . איש לא היה עוזב את המשרד קודם שיצא מיד לקט ובו ניתוח המאמר כמעט מילה במילה . הלקט , למותר לציין , היה עובר מיד לעיון ראשי המדינה . גם הם , כפי הנראה , קראו את הדברים בעניין רב . גם התקשורת הכתובה התגייסה כדי להאדיר ולהעצים את מעמד העורך הראשי של ' אל-אהראם , ' ובמקרים רבים דבריו זכו להבלטה בעיתונות . כך זה היה . הכול נראה טבעי ומובן מאליו . מצרים , יש לזכור , מילאה באותן שנים תפקיד מנהיגותי בעולם הערבי , ומעמדה בזירה הבין-לאומית היה חזק למדיי , עוצמתה הצבאית ויחסיה עם המעצמות הגדולות ועם מדינות העולם השלישי הקנו לה מעמד סמכותי רב-עוצמה באזור . הייכל היה איש אמונו הקרוב של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר . מתוקף זה היה מקום להניח שדבריו בעיתון מבטאים גם את עמדות הנשיא המצרי . עם הסתלקותו של נאצר מהזירה 28 ( בספטמבר ) 1970 תפס את מקומו בהנהגה אנואר סאדאת , שפעל שנים ארוכות כסגן הנשיא בהנהגתו הסמכותית של נאצר וחי בצלו הכבד . כאשר נכנס לתפקיד הנשיא רווחה ההערכה שהוא יהיה נשיא חלש ואפור ולכן הסיכון שהוא יסב למדינת ישראל יהיה קטן יותר . בפועל התברר , להוותה של מדינת ישראל , כי הערכה זו הייתה שגויה לחלוטין . גם הייכל נשאר מקורב להנהגה המצרית לאחר מות פטרונו המוכ ּ ר נאצר , גם אם ' זוהרו' הועם לא מעט . * אוניברסיטת פרופסור , מרצה תל אביב בכיר ; באוניברסיטת zakis @ inss . org . il בן גוריון בנגב ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד בגין , קרטר וסאדאת בשיחות השלום בקמפ דיוויד
|
|