|
|
Page:12
הקדמה חיבורו של כרך "החרקים " באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל היה כרוך במספר גדול של בעיות עקרוניות : מספרם של מיני החרקים בארץ גדול מאוד , ועודנו נתון לאומדנים . פרופ' פ . ש . בודנהיימר קבע בספרו ( 1935 ) Animal life in Palestine כי מספר המינים המזוהים הוא , 6310 אבל העריך כבר אז כי המספר האמיתי הוא בין 28 , 800-17 , 800 מינים . מאז נתפרסמו בארץ ומחוצה לה רשימות ותיאורים של חרקים רבים נוספים . יש שמספר המינים הידועים בני משפחה מסוימת גדול היום פי עשרה יותר ממספר המינים המוזכרים ברשימה של בודנהיימר , . ( Prodromus Faunae Palestinae , 1937 ) הידע שלנו על חרקי הארץ איננו מספיק . פורסמו עליהם מאמרים רבים , אך רק ספרים מעטים . ( חלק גדול מן הספרים מוזכר ברשימת הספרות בסוף הכרך . ( מטבע הענין רובם עוסקים בחרקים שיש לאדם מגע קרוב אתם , בדרך כלל חרקים מזיקים , ועל יתר החרקים יש לנו מידע מועט יותר . בבואנו לתת תמונה מקיפה , ככל האפשר , של חרקי ארץ ישראל לא יכלנו לנהו » כמו בכרכי הדוחיים והזוחלים , ( 5 ) העופות ( 6 ) והיונקים , ( 7 ) שבהם תוארו כל המינים המצויים בארץ . בכרך זה נזכרים קרוב ל 2000 מינים , שהם מספר גדול לכשעצמו , אבל הם רק חלק קטן מחרקי הארץ . קנה המידה לבחירת המינים שבספר היה , בין השאר , מידת התפוצה , אורח חיים מעניין והידע שיש בידינו על המין הנדון . בחיבור הספר שותפו חוקרים רבים . ( 36 ) חלקם מבין ותיקי חוקרי החרקים בארץ וחלקם חוקרים צעירים אשר עשו עבודות מוסמך או עבודות דוקטור על קבוצות מסוימות או על חרק מסוים . העורך של כרך זה כתב ערכים של קבוצות אותן הוא חוקר , ונוסף לכך ערכים על קבוצות שלמד עליהן מן ספרות ומן הסיורים הרבים שערך במשך עשרות שנים בכל חלקי הארץ , תוך כדי מחקר והוראת חרקי ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב . בסיורים אלה נאסף ידע על החרקים שהתלמידים וחובבי הטבע פוגשים לעת'ים קרובות , שאורח חייהם הוא בעל ענין רב וחשוב להזכירם בספר . הערכים שבספר מובאים לפי סדר סיסטמטי ; בראש הספר ערך נרחב על המבנה והתפקוד של גוף החרק , אשר יקל את ההבנה על אודות אורח חייהם של החרקים . בפתיחה של כל סדרה ניתנת סקירה קצרה עליה , ואחר כך באות המשפחות . מפאת מספרן הרב לא הובאו כל המשפחות הידועות . השתדלנו לכלול את המשפחות שיש בהן ענין מיוחד , או את אלה שיש מהן מינים נפוצים . אחרי סקירת המשפחה ניתנים המינים הנפוצים . המידע הנמסר על כל מין איננו אחיד . במינים מסוימים מתוארים הבוגרים , דרגות התפתחותם ואורח חייהם , תפוצתם בארץ ובחוץ לארץ . במינים אחדים מוזכר רק שם המין והפונדקאי , ולעתים מובא שם המין בלבד , המלמד על נוכחות החרק בארץ . לכל מין ניתן השם העברי , השם המדעי ( שם הסוג , שם המין ולעתים גם שם התת מין , ( ובמקום שאפשר נם השם הערבי . בשמות המדעיים חלים לעתים שינויים , אם משום שנמצאה טעות בזיהוי , אם משום שהתברר כי המין תואר כבר בעבר תחת שם אחר , והשם ההוא תקף לפי עקרון זכות הקדימה , ואם משום שהמין הועבר לסוג אחר . השתדלנו לתת את השמות המדעיים התקפים היום , אם כי לא בכל המקרים עלה הדבר בידנו . במינים המוכרים מאוד בשמותיהם הקודמים הובא שם זה בסוגריים . לרבים מן המינים לא היה שם עברי . מערכת האנציקלופדיה החליטה כי לכל מין מן הארץ הנזכר בספר יינתן שם עברי . לשם כך נתכנסה ועדת משנה של האקדמיה ללשון העברית ל 24 ישיבות . ( 1989-1984 ) בישיבות השתתפו מטעם האקדמיה מומחים ללשון : פרופ' ע . איתן , פרופ' י . רצהבי , גב' נורית רייך , נציגי החברה לזואולוגיה בישראל , פרופ' י . ל . ורנר וד"ר מ . דור , נציגי החברה האנטומולוגית בישראל פרופ' י . הרפז ז " ל ( עד ( 1987 ופרופ' י . קונלר ומר עזריה אלון העורך הראשי של האנציקלופדיה . כמו כן השתתפו בישיבות 17 חוקרי חרקים נוספים , איש איש בדיון על הקבוצה שהוא מומחה בה . הוועדה הציעה שמות לא רק לחרקים שלא היו להם שמות עבריים , אלא עסקה נם בשמות הקיימים , שנקבעו באקראי והיה בהם אי סדר רב , ושינתה חלק מהם . כדי שהקוראים שהורגלו לשמות הקודמים יוכלו לזהותם הובאו שמות אלה במפתח , ובחלקם גם בנוף הספר . השמות הקודמים נלקחו בעיקר מן הספר "מזיקי צמחים בישראל" ( אבידב בהשתתפות הרפז וסבירסקי , . ( 1961 השמות המוצעים זקוקים עדיין לאישור מליאת האקדמיה . אנו מקווים כי הקוראים יקבלו אותם ברצון . הספר לא נבנה במתכונת של מגדיר , אך אנו מקווים כי התיאורים הקצרים , ובייחוד האיורים הצבעוניים הרבים יעזרו למתעניין לזהות חרקים רבים שהוא פוגש . טרם פורסמו בספר אחד תמונות צבעוניות כה רבות של חרקי הארץ . לצילומים רבים יצאנו במיוחד לשדה , וחלק נכבד מן החרקים הובאו לצילום במעבדת הצילום של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב . לא לכל המינים יכלנו להשיג צילומים מתאימים , ולחלק נתנו ציורים . כמו כן נתנו ציורים סכמטיים של חלקים שונים בגוף החרקים ( גפי פה , עוקץ , רגליים , כנפיים וכו . ( ' ציורים אלה יקלו על הבנת הפעילות של האיברים ועל זיהוי קבוצות החרקים . בציורים של גפי הפה השתדלנו לשמור על צבעים קבועים לחלקים שמוצאם שווה ( הומולוגיים ;( דבר זה יקל על הבנת השינויים שחלו בטיפוסים השונים של גפי הפה , בהתפתחותם מן הטיפוס היסודי - נפי פה נושכות לועסות . ברוב התמונות ניתן קנה מידה .
|
|