|
|
Page:6
ולתחומי לימוד ספציפיים . סוגיות הקשורות בתהליכי מיון יעילים , הוגנים , מקצועיים ואופטימליים , הן פועל יוצא של מדיניות המקרו בשאלת הנגישות להשכלה גבוהה . כך ברור , שבמדינה שאימצה מדיניות של נגישות אוניברסלית , המאפשרת לכל אזרח ללמוד במוסד להשכלה גבוהה כלשהו , תהליכי המיון ואופי המיון יהיו שונים בתכלית מאלו של מדינה , שבה רק אחוז קטן של קבוצת גיל רלוונטית , יכול להתקבל למוסדות החינוך הגבוה . עם זאת , גם במסגרת מדיניות של נגישות אוניברסלית להשכלה גבוהה , תמיד יימצאו חוגים ומסלולי לימוד , שיהיו אטרקטיביים ובעלי ביקוש גבוה יותר מצד הסטודנטים . כך , שהצורך למיין מועמדים בתחומי לימוד שונים , שבהם תמיד הביקוש יעלה על ההיצע , יישאר קיים אף במערכות ההשכלה הדמוקרטיות והפתוחות ביותר . החלק השני של ניירות העמדה מוקדש לבחינה ביקורתית של תהליכי המיון של קבלה למוסדות להשכלה גבוהה , כפי שהם מתנהלים כיום בישראל , תוך ניסיון להציע שיפורים ודרכים חלופיות . החלק הראשון מורכב מחמישה מאמרים / ניירות עמדה . המאמר הראשון של שרה גורי-רחנבליט מציג סקירה היסטורית על סוגיית הנגישות מהיבט בין-לאומי , תוך התמקדות בארבע שאלות מרכזיות : מי זכאי להשכלה גבוהה ? מהי "השכלה גבוהה" ואילו מטרות היא משרתת ? מהם התוצרים של ההשכלה הגבוהה ? ומהם גבולות ההשכלה הגבוהה ? בסוף הסקירה נידונים כיווני התפתחות אפשריים ורצויים של מדיניות הנגישות להשכלה גבוהה בישראל בעשור הקרוב . נייר העמדה של רלנ » ת בלג > ר לשמלאל ש > עוסק בשאלות מרתקות , הנוגעות למיפוי קריטריונים של חלוקה צודקת של משאב ההשכלה הגבוהה . ההשכלה הגבוהה מוצגת כמשאב חברתי מוגבל . כמו לגבי כל משאב נדיר או מוגבל , לחברה יש אינטרס חיוני לחלקו על פי כללי צדק ידועים ומוסכמים . הדיון של בוגלר ושי בוחן ארבעה מושגי יסוד , שעליהם מושתת רעיון החלוקה הצודקת של השכלה גבוהה , על פי מודל מערכתי : שוויון , הוגנות , תועלת וחוק , תוך מתן דוגמאות מישראל וממדינות אחרות . הדיון בחלוקה צודקת של משאב ההשכלה הגבוהה קשור , בין היתר , לשיעור השתתפותן של קבוצות חברתיות שונות באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים של הכשרה וחינוך גבוה . לנושא זה יש השלכות חשובות על הריבוד החברתי , על ניעות חברתית ועל מוקדי כוח בכלכלה ובפוליטיקה בכל חברה וחברה . קבוצות , שמידת ייצוגן בהשכלה גבוהה קטן מגודלן היחסי באוכלוסייה , מוגדרות כ"קבוצות חלשות '' או כ"קבוצות פריפריליות . " חברות שונות יוצרות מנגנונים מיוחדים לשיפור ייצוגן של קבוצות חלשות , על בסיס שיקולים של הוגנות וצדק חברתי . סקירתו של שלמה הרשקוב » ץ עוסקת בניתוח השתתפותן היחסית של קבוצות מוצא שונות בחברה הישראלית בהשכלה גבוהה . בשנות ה90- חלו התפתחויות מרשימות בהשכלה הגבוהה בישראל , ושתיים מהחשובות שביניהן הן : הגידול במספר זכאי תעודות בגרות והגידול הניכר במספר הסטודנטים המתקבלים ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה . הרשקוביץ מתמקד בסקירתו באחת השאלות המעניינות העולות , לאור הגידול המשמעותי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בעשור האחרון : מיהן השכבות החדשות אשר נכנסו בשנות ה90- לרשימת הזכאים לתעודת בגרות והזכאים ללמוד במוסדות להשכלה הגבוהה , והאם כניסתן העמיקה את הפערים החברתיים הקיימים בנוגע להשכלה גבוהה בישראל או צמצמה אותם ?
|
|