|
|
Page:9
פתרו דבר התרבות הישראלית מסרבת היום לכל סיפור על הגמוני . היא מפרקת בעצמה , באמצעות הריבוי המסוכסך של הקולות המתרוצצים בה , כל ניסיון לכפות עליה סיפור כזה . מאיזו נקודת מבט אפשר להבין את התפתחותה ואת מצבה העכשווי ? איך אפשר , למשל , לכתוב בעברית על התנגדותם של חסידי סאטמר לתחיית העברית בלי לחבק אותם חיבוק דוב אל תוך המפעל הציוני ? איך ראוי לכתוב על הישגיו של מפעל זה מנקודת מבטם של אלה ששילמו , ועדיין משלמים , את מחירו ? ומי מוסמך לעשות זאת ? איזה מקום בתולדות מדינת ישראל ראוי לשמור לאלה ( יהודים ואף ציונים , לא רק ערבים ) שהתנגדו להקמתה ? האם המנצחים רשאים לכתוב את ההיסטוריה של המנוצחים ? האם המנוצחים מסוגלים לכתוב את זו של המנצחים ? ומי בדיוק נוצח כאן , ומי ניצח ? הפלסטינים ? החרדים ? הסוציאליסטים ? מקרבי הגאולה או מקרבי הקץ ? האם בידינו לקבוע כבר ? האם כיווני התפתחות אחרים , תפיסות אחרות של המציאות הישראלית , שהיו בבחינת אפשרויות שהבהיקו לרגע , בשעה של התנגשות ומאבק , ואחר כך , כך נדמה , כבו ונשכחו , הן חל ק מן המוזיאון של התרבות או איבר חי בתוכה ? אחרי חמישים שנות ריבונות ישראלית , מה נותר עוד לתעד , מה יש להציל מתהום הנשייה , מה כבר אפשר להספיד באופן סופי ? ולבסוף , איך ראוי להקדיש גיליון מיוחד של מחשבה ביקורתית ליובלה של מדינת ישראל , בלי לקדש ובלי לקונן , בלי להצטרף לחוגגים ובלי להסתפח למיואשים ולמנוכרים , לציניקנים הגמורים , לאלה שנקעה נפשם ? הספר המונח לפניכם הוא ניסיון להשיב על השאלות האלה , שכולן מקופלות למעשה בשאלה האחרונה , ועוד קודם לבן בעצם ההחלטה להקדיש גיליון מיוחד של כתב העת תיאוריה וביקורת לשנת היובל של מדינת ישראל . בלי שמחת חג , מתוך תחושת מועקה כבדה המשותפת לרוב הכותבים , באופן מורכב וביקורתי , מציע ספר זה אוסף מגוון של מחשבות , נקודות מבט וכיווני מחקר על ההיסטוריה של ישראל - המדינה , החברה והתרבות - ועל המציאות הישראלית היום . הספר מורכב משני חלקים : בעמודים הימניים מוצגת כרוניקה שוטפת של אירועים מה 29 בנובמבר 947 ו ועד ל 5 ו במאי ; 1998 בעמודים השמאליים מופיעים מאמרים ומסות על "רגעים ביקורתיים '' בתולדות מדינת ישראל . גם אלה מסודרים ברצף כרונולוגי , על פי תאריכי האירועים או היצירות שבהם הם עוסקים . העמוד השמאלי : מאמרים ומסות לפני כשנתיים הזמינה מערכת תיאוריה וביקורת כמאה וחמישים אינטלקטואלים וחוקרים , רובם אנשי אקדמיה , כמעט כולם ישראלים , להשתתף בגיליון מיוחד לכבוד שנת היובל של מדינת ישראל . הנמענים באו מתחומי התמחות מגוונים , היו בעלי גישות מחקריות שונות והשקפותיהם האידיאולוגיות כיסו טווח רחב , אבל לא שלם , של הקשת האידיאולוגית הישראלית . הם התבקשו להציג "רגע ביקורתי" אחד בתולדות ישראל , לתאר את ההקשר והנסיבות שבהם התרחש אותו "רגע , " לנתח את משמעותו ולהציג את תוצאותיו . הנה קטעים ממכתב ההזמנה : כתב העת תיאגר 1 ה _ וביקורת ייצא בגיליון מיוחד לרגל שנת החמישים של ישראל : 50 " ל . " 48 הגיליון יכיל סדרת מאמרים קצרים על כחמישים "מומנטים ביקורתיים" בתרבות הישראלית , שיופיעו בסדר כרונולוגי . לצדם תופיע , באמצעות עריכה גרפית מיוחדת , כרוניקה שוטפת של התרבות הישראלית מאז הקמת המדינה . אני פונה אליך כדי להציע לך להשתתף בגיליון זה ולכתוב מאמר על אחר מאותם "מומנטים ביקורתיים . " מהו "מומנט ביקורתי ? " דבר מה שהיתה גלומה בו ביקורת על ה"סדר הקיים" ( ה"קונסנזוס , " ה"תרבות ההגמונית , " ה"איריאולוגיה השלטת" וכדומה ) או סירוב להשלים עם סדר זה , שהתבטא בהתנגדות גלויה או בחתרנות , ובלבד שהיה בהם כדי לערער על הנחות היסוד של אותו סדר . ערעור כזה יכול לבוא מימין ומשמאל , זה מובן מאליו , מלמעלה ( מן ה"תרבות הגבוהה ( " ומלמטה ( מן ה"תרבות העממית , " אבל אולי גם מתוך "תעשיית התרבות , ( " מבפנים ( בבחינת "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו ( " או מבחוץ ( על ידי גורמים זרים ו"עוינים , " באמצעות יבוא והסתננות . ( דבר מה ביקורתי כזה יכול להיות יצירה אחת או במה תרבותית ששימשה יצירות רבות , פועלו של אדם מסוים לאורך ימים או בתקופה מוגדרת , מוסד , מעשה או אירוע שפעולתם , או עצם נוכחותם בתרבות , יצרו "מתח ביקורתי , " איימו על נציגי ה"סדר הקיים" או הרגיזו אותם וגרמו להם לצאת מהכלים , להתעלם או להעלים , למחות או למחוק , לדחות או לחבק חיבוק דוב . אינני מבקש להציע כאן הגדרה מפורשת אלא אוסף של אפשרויות . אני מזמין אותך לחשוב יחד עם שאר המשתתפים בגיליון מה עושה אירוע , יצירה , אדם או מוסד ל"ביקורתיים ? " באלו תנאים מופיע המימד הביקורתי ובאלו תנאים הוא נשחק ונעלם ? עד כמה תלוי האפקט הביקורתי בהקשר התרבותי שבו הוא מופיע , והאם הוא ניתן לשימור כשהאקט , היצירה , המוסד או האירוע מועתקים ממקום למקום , משוכפלים מעת לעתי האם אפקטיביות והצלחה הם קני מידה לביקורתיות ? או
|
|