|
|
Page:9
הקדמה החיבור הזר . הוא דין וחשבון על התמודדותו של יחיד עם כמה בעיות יסוד של חיי אדם מישראל בדורנו . הוא אינו ממצד . ואינו מסכם , אלא משקף המשך של דרך שעוד תימשך , והוא מבוסס על התנסות אישית שיש בד . ללא ספק מגבלותיה ואקראיותה של ברירה אישית . זותי , כמדומה , גישה הכרחית לאדם מישראל בדורנו , ואין ממנה מנוס . אולם כיון שהיא נעשית עם הציבור היהודי היא פונה אליו ואולי יש בה גם כדי לתתם לו . קדמו לחיבור הזה שני קבצי מסות : "עד משבר" ( הוצאת ז"ק תשכ"ט ) ו"לאומיות יהודית" ( הוצאת ז"ק תשל"ב ) הדנים בבעיות יסוד של חיי הציבור היהודי על רקע קיומה של מדינת ישראל . הבעיות הללו , בדחיפותן , תבעו לעצמן קדימת זמן . אף זאת : נסתמנו בהן מוקדי התמודדות קלה יותר מבחינת המטען החוייתי אישי והמורשתי היס טורי הדרוש לה . אולי זוהי הסיבה שבגללה מרבים סופרים והוגים בישראל לתת דעתם לבעיות הללו , המזדקרות בשטח חיי הציבור , וממעטים לתת דעתם למחשבה "מן היסוד . " אבל כל דיון מעמיק בבעיות הלאומיות היהודית מוליד בסופו לשאלת האמונה ואורח החיים המבטא אמונה . מאחורי הציבור כמושג כולל עומדים היחידים החייבים להשיב תשובה אישית בהתנהגותם . לא נטען כי אי אפשר להיעצר על גבול הדיזן הציבורי ולהסתפק בו . הדבר אפשרי . עובדה היא שההגות היהודית במדינתנו סובבת ברובה באותו מסלול קבוע : אחדות העם , אפני קיומו וחיזוקו , היחס בין ישראל לתפוצות , היחס בין ישראל לעמים וכד . ' גם לא נכחיש כי ההתמודדות עם בעיות היסוד של החיים היהודיים מביכה מאוד וטעונה סיכונים הרבה , בין הסיכון שבחזרה על הבנלי , בין הסיכון שבהכללת הסתמית ושבפירוש השרירותי . דברים רבים כל כך ומנוגדים כל כך נאמרו בעת החדשה על מהותה של היהדות , ולעתים כה קרובות היה המרחק בין ההגות המתנשאת והמפליגה להגשמה בחיים גדול עד כדי יצירת רושם של חוסר כנות . הציבור היהודי במדינת ישראל פיתח רגישות יתירה נגד תופעות מעין אלה , וייתכן שגם זה גורם בין הגורמים לרתיעה מן ההתמודדות עם בעיות של השקפת עולם כוללת ולהצטמצמות בתחום הנוגע במי
|
|
|