|
|
Page:13
הדי מאורע יציאת מצרים בנביאים ובכתובים הדי יציאת מצרים - המאורע החשוב בתולדות ישראל , המציין את שחרור בני ישראל משעבוד מצרים - עולים מקורות ישראל בכל התקופות . יציאת מצרים תופסת מקום מרכזי בתורה , אך נם בנביאים ובכתובים בא זכרה ? . זכר יציאת מצרים מועלה בשתי צורות - אם ביצירות המוקדשות למאורע ואם במוטיבים בנאומים . אין לך נאום משל גדולי האומה - החל ביהושע , מדור יוצאי מצרים ( יהושע כג-כד , ( ועד נחמיה מימי שיבת ציון ( נחמיה ט ) - שלא עלה בו מוטיב יציאת מצרים . יהושע משנן לעם את לקח יציאת מצרים בנאום הפרידה לפני מותו ( כג-כד ;( בנאום הפרידה של שמואל ( שמואל א יב ) מעלה הוא את זכר יציאת מצרים כחסד שעשה ה' עם עמו . במיוחד חוזר מוטיב זה בדברי הנביאים הראשונים ( נאומי הנביאים עלומי השם בשופטים ב , א-ו ; ז-י והנביאים ידועי השם , כמו שמואל ונתן . ( הנביאים האחרונים מעלים בהטפותיהם החברתיות והמוסריות , הדתיות והמדיניות את מוטיב יציאת מצרים , אם כחסד שעשה ה' לעם ישראל , ואם כאות ברית המחייבת אותם בהתנהגות מופתית . מזמורי תהלים עח ; קו ; קיד וכן שירת האזינו ( דברים לב ) הנם הימנונים המדברים בחסד שעשה ה' עם ישראל ביציאת מצרים , בנדודיהם במדבר ובכיבוש הארץ , לעומת כפיות הטובה של ישראל . [ י"א ] בסימן של חוסן מדיני וצבאי , ומלכיה ביססו את אחיזת מצרים בארץ כנען ושלטו בה ללא עוררין . לפיכך סביר להניח , שמקור המספר 480 הנזכר לעיל - במסורת המונה שנים עשר דורות של כוהנים 40 ) שנה לדור ) מאהרן ועד אחימעץ אחי עזריה בן צדוק , ששימש כוהן גדול בימי שלמה . הדי מסורת זו נשמעים מן הכתוב בדברי הימים א ו , לה-לז . שם נמנו שנים עשר דורות של כוהנים מיציאת מצרים ועד שלמה . אך בחישוב של 25 שנה לדור נקבל 300 שנה לשנים עשר דורות של כוהנים . כן נקבל כתאריך יציאת מצרים את שנת 1270 לפה"ס בערך . התאריך נראה סביר , כי כעבור כ 50 שנה נזכר בכתובת מרנפתח ( הידועה כ '' אסטילת ישראל ( " השם "ישראל . " בכתובת זו מתפאר מרנפתח מלך מצרים שהכניע את כנען , והוא מזכיר את כיבוש אשקלון , גזר וינועם . וכן נאמר שם : "ישראל הושם , זרע אין לו . " כתובת זו הוצבה בידי מרנפתח בשנה החמישית למלכותו 207 ) ו לפה '' ס בקירוב , ( ועל כן נראה , כי ישראל כבר היו בכנען במחצית השנייה של מאה י"נ . עם זאת יש לציין , כי אין לנו כל ידיעה מחוץ למקרא על יציאת בני ישראל ממצרים , על נדודיהם במדבר ועל דרכי חדירתם לארץ כנען . לכן נאלצים אנו ללמוד את הרקע ההיסטורי למסופר במקרא מעדויות עקיפות ומתופעות מקבילות ודומות , שהתרחשו בקדמת אסיה באלף השני לפה"ס . [ ב '' ע ] אולם אין היא מלמדת מתי הגיעו הישראלים לארץ , ולא ברור אם השם ישראל מכוון לכל עם ישראל , שכבר נמצא בכנען כאותה עת , או רק לחלק מן השבטים ( לפי ההשערה בדבר גלי הכיבוש ) ו בדומה לכך אף אין הכתובת מלמדת באיזה אזור ישבו הישראלים בארץ . ערי כנען נמנו אמנם מדרום לצפון ( אשקלון-גזר-ינועם , ( אולם אין הכרח להסיק , שישראל ישב בצפון הארץ , מצפון ליטעם . אדרבה , ניתן לשער , שהכתובת מונה מדגם מייצג של היסודות השונים שישב ? בארץ.- מחד גיסא - הערים הכנעניות , שישבו בעיקר באזור החוף והעמקים , ומאידך גיסאהיסודות השבויים , הנוודים למחצה , המיוצגים על-ידי המתח ישראל . אף אין ללמוד מכאן בודאות על התנגשות בין צבא מצרי לבין הישראלים בב ; ע ; ; לא בל שב ; בים סוף , כדעת קויפמן , ( אם בי לא מ ; הנמנע שאכן היו התנגשויות בין ישראלים למצרים בכנען . בסוגיה זו מאלפת העובדה , שבמקרא אין כל זכר לנוכחות מצרית בכנען בעת הכיבוש הישראלי . [ נ"נ ] הצורות הספרותיות בספר שמות בספר שמות מצויות צורות ספרותיות שונות : שירים , סיפורים
|
|