|
|
Page:21
בצוותא עם שאר בני גילם . כך או כ , ך שוהים כל הילדים ביחד באותה כיתת לימוד . בחלק מהזמן הם עוסקים בפעילויות לימוד נפרדות , ובחלקו - בפעילויות משותפות לכולם , כמו : האזנה לדברי המחנ , ך דיונים בקבוצות ומשחקים . אם אכן יתברר שהלמידה היחידנית מחלישה את כושר התפקוד החברתי של בית-הספר , יצטרכו סוציולוגים ואנשי חינוך למצוא דרכים כדי לתקן את המעוות . על כל פנים , ככל שניתן לשפוט כיום , לאחר עשר שנות ניסיון , אין בלמידה היחידנית כדי לבסס את החשש מפני פגיעה בתפקידו החברתי של בית-הספר , או מפני ניתוק הקשר בין התלמיד לבני גילו . יחד עם זאת , יש לסייג קביעה זו בכל הנוגע לתלמידים המצטיינים ביותר . מספרם של התלמידים המצטיינים עשוי להגיע לכ-ס 1 עד 15 אחוז מכלל התלמידים . בגיל מתקדם יותר - מגיל 13 ואילך - יש להעניק בידם את הזכות להינתק מקבוצת הגיל שלהם ולעבור לכיתה הבאה או אף לזו שאחריה . במקרים מעין אלה עלולים תלמידים כאלה להיתקל בקשיים בקשריהם החברתיים עם בני גילם . תשומת לב רבה במיוחד מוקדשת , ובצדק , לתלמידים הנחשלים , אך למיטב ידיעתי , אין מקדישים די הצורך לבעיות החינוכיות והחברתיות של התלמידים המצטיינים , הן בבית-הספר והן באוניברסיטאות . בחברה שוויונית כבישראל , כל המדיף שמץ של אליטיזם - מעורר רתיעה . יחד עם זאת , יהיה על העוסקים בחינוך ובמדעי החברה לבחון במוקדם או במאוחר פתרונות לבעיות כגון אלה : כיצד לתכנן את חינוכם של התלמידים המצטיינים ! כיצד לבנות עבורם תוכניות לימודים מתאימות ! כיצד ניתן לקדם את עבודתם במעבדה ! האם יש להעמיד לרשותם יותר הדרכה והנחיה אישית ! כיצד להבטיח את שילובם החברתי עם בני גילם , שמבחינה אינטלקטואלית אינם מדביקים אותם ו האם באמצעות החינוך הבלתי פורמאלי ! • כיצד ליצור מיתאם בין זכויות-היתר המוקנות להם בצעירותם לבין החובות והמחוייבויות שיוטלו עליהם לכשיתבגרו ו האם יש להעניק להם פרסים או גמול אחר כלשהו ! עיצוב האישיות המצדדים בחברותיות רואים בה גורם מכריע בעיצוב אישיותו של הילד וברכישת ערכים חברתיים . כבר הערתי קודם לכן , שתפקידה של מערכת החינוך בתחום זה מוגבל למדי . למשימה זו חייבים להיות שותפים נוספים . הזכרתי שניתן לתרום רבות לפיתוחו של הנושא החברתי במסגרות חינוך
|
מקס רואו
|
|