|
|
Page:20
ההיבט החברתי ההינתקות האפשרית מקבוצת הגיל , בעקבות תהליך הלמידה היחידנית , עלולה לעורר בעיות סבוכות חדשות לגבי תפקידו החברתי של בית-הספר כיום . האם תפקיד זה ייחלש או שמא יאבד במסגרת הלמידה היחידנית ז דיון בשאלה זו חורג מגבולות חיבור זה ומסמכות מחברו . הוא מתפקידם של הפסיכולוגים ושל הסוציולוגים , ועליהם להתמודד עם השאלה בעזרת מיומנויותיהם היצירתיות . בעניין זה אוסיף כמה הערות : למידה יחידנית איו פירושה בידוד המלים " למידה יחידנית" עשויות אמנם להטעות ולהביא למחשבה שכל תלמיד וכל סטודנט עובדים איש איש לעצמו , בנפרד לגמרי מבני גילם . ואכן , אילו נהגנו בשיטת הלמ ידה היחידנית בקיצוניות כזו , עלולה היתה להיות לה השפעה מנכרת על הילדים , והשיטה החינוכית כולה היתה מחטיאה את תפקידה החברתי , שחשיבותו מכרעת בעיצוב אישיותו של הילד הצעיר . בפועל א י ן זה כ , ך והלמידה היחידנית אין פירושה בידוד . במרבית הזמן מתכנסים הצעירים בקבוצות עבודה כרצונם ( או בעידוד המחנך ) , ולומדים מחסום הגיל הלמידה היחידנית פורצת את מחסום הגיל . המחוננים והשקדנים מבין התלמידים מתקדמים בלימודיהם מהר יותר מהאחרים . ניתן לאפשר לתלמידים המבוגרים יותר לקצר את משך לימודיהם הקדם-אוניברסיטאיים בשנה אחת או יותר . ( נקודה זו היא בעלת משקל מירבי , בהתחשב באורך השירות הצבאי בישראל ( . על-ידי השתחררות מאילוצי הגיל , נכיר באורח מעשי בכך , שזמנו של התלמיד יקר-ערך , ואין להעבירו בעיקר בקידום התלמידים הנחשלים . יישום מעשי כפי שציינתי , מופעלת הלמידה היחידנית זה עשר שנים בקירוב . תחילה היא הופעלה במסגרת פרוייקטים ניסיוניים מצומצמים , וכיום לומדים על-פיה בהצלחה אלפי תלמידים . חומר הלימוד שהוכן עד כה מצטמצם לאחדים מנושאי הלימוד הכלולים בשש שנות הלימוד הראשונות , והם : הבנת הנקרא , חשבון , גיאומטריה , כתיב ומקרא . הוספות ושיפורים נעשים בהתמדה . ניתן להרחיב את הלמידה היחידנית ולכלול במסגרתה קבוצות גיל ונושאי לימוד אפילו עד כיתה יב ( בגרות ) . מטרת הערותי לעתור למען הרחבה מעין זו במהלך עשר או עשרים השנים הקרובות .
|
מקס רואו
|
|