|
|
Page:16
למידה יחידנית בישראל , כבארצות רבות במערב , מופעל לחץ חברתי רב לשמירה על שוויון הזדמנויות בתחום החינוך . בבתי הספר העבריים התבטא עיקרון השוויון בתוכנית לימודים אחידה ובהקבצה אתנית בבתי הספר , ביחס ישר להרכב ןאוכלוסייה המקומית . כ 700 , 000 תלמידים לומדים כיוס בבתי הספר העבריים בישראל * . מוצאם של כ 60 אחוז מהס מארצות אפריקה ואסיה . הניסיון מלמד שהיעד המוצהר של החינוך האחיד — קידום התלמידים הנחשלים ואלה שמוצאם משכבות חברתיות נמוכות — אינו מושג בדרך כלל . יתרונו של התלמיד המחונן , או זה הבא מרקע מועדף , יבוא לידי ביטוי ברוב המקרים . טענתי היא שיעילותו של החינוך תגבר אס נתרכז בתלמיד הבודד , ובו בזמן נבטיח שוויון הזדמנויות לכול . לא כולל 250 , 000 ילדים בגני הילדים . המידע המתאימים , לסייע להם בניתוח בעיות סבוכות ובהבנתו , לעורר ולהלהיב אותם להישגים אינטלקטואליים ומוסריים , אולם הלמידה יכולה להתבצע אך ורק על ידי התלמידים עצמם . תהליכי החשיבה שלנו טרם נחקרו עד תומם גס לאחר פיאז'ה . מחקר רב יידרש בתחום זה בטרם נתקרב להבנת תהליכי החשיבה . פרופ' פאפרט ממכללת M . I . T . ניבא שמערכת בתי הספר במתכונתה המוכרת כיום תחדל להתקיים עד תחילת המאה הבאה , אלא שהוא לא רמז כיצד , לדעתו , תפעל המערכת החדשה שתמיר את הישנה . בהיעדר מינוח הולם יותר , בחרתי לכנותה " מערכת הלמידה" . מערכת זו אין פירושה ביטול בתי הספר . הללו ימשיכו גם בעתיד לשמש כמרכזים לתלמידים , אולם נראה כי תפקידם כמרכזי הוראה ילך וייעלם במהלך העשורים הבאים . תחת זאת הם ישמשו בעיקר כמקום שאליו באים התלמידים ללמוד כיצד לחשוב , כיצד ללמוד וכדי ליצור קשרים עם עמיתיהם — החל בכיתות הנמוכות וכלה בגבוהות . איני מרשה לעצמי להציע תוכנית מפורטת שעל פיה תתפתח מערכת הלמי בעשורים הבאים , ואף לא להמציא מרשם לשינוי מהיר ומהפכני בתבניות החינוכיות הקיימות . כוונתי היא להעלות רעיונות מספר באשר לאנשים ( המחנכים והלומדים ) ולדרכים ( שיטות וסביבה , ( העשויים לתרום ליצירת מערכת הלמידה . אני מניח לדיונים , להתמחות , לניסיון ולזמן להשלים את המלאכה .
|
מקס רואו
|