|
|
Page:13
קבוצת הםחקר ותהליך אי 0 וף הסיפורים הקבוצה שהחלטתי לחקור הייתה קבוצה של סטודנטיות הלומדות באותו שנתון , שנה א ' במכללה , והמשתתפות בסדנת החקר של הסיפור האישי . קבוצת המחקר כללה את כל הסטודנטיות שהשתתפו באותה סדנה . על אף שאי אפשר לראות בקבוצה זו מדגם מייצג , אפשר היה לשער שניתן יהיה לראות באמצעותה שיקוף של מציאות שהיא מעבר למקרה הפרטי של אותה קבוצה , מכיוון שהיא הורכבה באורח מקרי למדי , גם אם הדבר נעשה לצורכי המכללה ולא לצורכי המחקר . קבוצת המדריכות שהתנדבו להשתתף במחקר ( שבע מבין תשע חברות הצוות ) כללה את שתי המדריכות שעבדו באותה תקופה עם הסטודנטיות הלומדות בשנה א . ' אם כן , הסיפורים נאספו במהלך שנת לימודים אחת מקבוצה של 27 סטודנטיות להוראה הלומדות בשנה א . ' הסיפורים נאספו כפי שסופרו בסדנה לחקר הסיפור האישי , שהיא חלק מתכנית הלימודים של הסטודנטיות . סיפורי החיים של שבע המדריכות נאספו במסגרת דומה , בסדרת מפגשים של צוות ההדרכה . תהליך העלאת הסיפורים ניזון מעבודתם של קונלי וקלנדינין ( Clandinin , 1987 Connelly &) וכלל את השלבים האלה : א . מיפוי אישי של אירועי חיים על פס זמן ב . השמעת הסיפור האישי בקבוצה ג . האזנה לסיפורים האישיים של שאר חברי הקבוצה ד . כתיבת מכתבי הדהוד לכל מספרת ה . קבלת מכתבי הדהוד מחברי הקבוצה המתייחסים לסיפור האישי מכתבי הדהוד הם מכתבים שכותבת כל אחת מן המאזינות למספרת הסיפור . מטרתם להחזיר לה את הד קולו של הסיפור כפי שהמאזינה הבינה אותו . במכתבן מספרות המאזינות למספרת את סיפורה כמיטב הבנתן וזיכרונן , מעלות שאלות ותהיות שיכולות לעזור למספרת לראות את סיפורה מזווית נוספת , ומשתפות אותה , אם הן רוצות בכך , בסיפור משלהן שעלה בעקבות הסיפור הנשמע . מכתב ההדהוד אינו שיפוטי , כלומר הוא אינו מעריך לחיוב או לשלילה , ואינו מיועד למתן עצות . הסיפורים הוקלטו , הודפסו והוחזרו לבעליהם כדי שיוכלו להמשיך ולעבוד אתם . עותק מהם נשמר , לאחר הסכמה , למטרות המחקר . את הסכמתן של הסטודנטיות להשתמש בסיפורן לצורכי המחקר ביקשתי רק לאחר שסיימו כל משתתפות הסדנה לספר את סיפורי חייהן . באופן זה ניתן היה לקיים את הסדנה ללא צלו הרובץ של המחקר מעליה , כלומר לאפשר לסטודנטיות לחוות את פעולת הסיפור האישי ולהתרכז
|
|
|