|
|
Page:12
מביאה על חייה והאופן שבו היא חווה את המציאות של חייה , מקבלים מעמד של ידע פומבי ולגיטימי , שבאמצעותו היא לומדת ומגלה את עצמה לעצמה , ומספרת על עצמה לאחרים . ( Mashiach & Zilber , 1998 ; White 1997 Connely & Clandinin , 1987 ; Gergen , 1995 ; Lieblich , Tuval- ) על בסיס התפיסה המתוארת לעיל נבנתה במכללת קיי בבאר שבע סדנה לחקר הסיפור האישי כחלק מן הקורס בפילוסופיה של החינוך . הסדנה יועדה לסטודנטים להוראה הלומדים בשנה א' במסלול לחינוך היסודי . כיום זו השנה השמינית לקיומה של הסדנה . הסדנה נערכת בשיתוף פעולה עם המורה לפילוסופיה ועם מדריכים פדגוגיים מן המסלול , ובמהלכה חוקרות הסטודנטיות את הסיפור האישי שלהן כתכנית הלימודים של החיים , זו שעיצבה אותן והפכה אותן למי שהן היום . בסדנה זו הסיפור האישי הוא גם בסיס לרכישת כלים לדיאלוג סוקרטי על שאלות יסוד בפילוסופיה של החינוך . במרכז התהליך נמצאים ההקשבה לסיפור חיים המסופר לקבוצה על ידי כל אחת מן המשתתפות וההדהוד החוזר אל המספרת בתהליך של לספר ולספר מחדש . במהלך ארבע שנים של הנחיית הסדנה לחקר הסיפור האישי ושל האזנה והדהוד לסיפוריהן של הסטודנטיות חדרה בהדרגה להכרתי העובדה , שלמעשה אינני מכירה את עולם המשמעויות האישי של הסטודנטיות . כמי שמתיימרת להשתית את תהליך העבודה עם הסטודנטיות על למידה דיאלוגית הייתה ההכרה בכך מביכה משהו עבורי ועוררה בי תהיות מסקרנות : האם ועד כמה שונים עולמות המשמעות וההתנסות האישית שלי ושל עמיתותיי המדריכות מאלה של הסטודנטיות ? האם ייתכן שההבנה מהו אותו פער בין עולמות הידע האישי של סטודנטיות ומדריכות , אם אכן קיים , הוא החוליה החסרה בדיאלוג ההדרכה ? כלומר , האם ייתכן שזהו אותו מרכיב הכרחי העשוי ליצור שפה משותפת ולסייע בבניית משמעות , והוא שדרוש לתהליך ההכשרה להוראה כדי שיהיה יעיל יותר ? כדי לחקור שאלות אלה החלטתי בשנה הרביעית לעבודתי בסדנה לצאת למסע היכרות משלי אל עולמות המשמעות האישיים של סטודנטיות ומדריכות , כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפורי החיים שהן מספרות זו לזו בקבוצות לחקר הסיפור האישי . המחקר הנרטיבי המוצג כאן הוא מסע ההיכרות הזה .
|
|
|