|
|
Page:10
לידתו של המחקר על סיפורי חיים של סטודנטיות להוראה ושל סדריכות פדגוגיות הגישה הנרטיבית רואה בסיפור סיפורים פעולה שכלית אנושית של יצירת משמעות 1990 ) , . ( Brunei גישה זו רואה קשר בין פעולת סיפור הסיפורים לבין פעולת הלמידה : הלמידה נתפסת בהקשר זה כתהליך של בנייה אישית ושל ארגון מחדש של הידוע מול החדש , ולפיכך תהליך הלמידה נתפס כתהליך של סיפור וסיפור מחדש של ידע קיים , הנמצא בדיאלוג מתמיד עם ידע חדש , בין אם כזה הנובע מלמידה פורמלית ובין אם כזה הנובע מהתנסויות החיים המתמשכות . ( Connelly & Clandinin , 1990 ) * תרגום ג ' שילוני , ספריית פועלים , . 19 : 1984 על מודל שלושה מעגלי קריאה לניתוח סיפורי חיים / n ? d oiiciic הסבס חולף ברחובות כסו בתוך דפים של ספר : העיר אוסרת את כל סה שעליך לחשוב , סכריחה אותך לחזור על הסילים שלה , ובעוד אתה סבור שאתה סבקר בתמרה , אינך אלא רושם את השסות אשר בהם היא קוראת לעצסה ולכל חלקיה . סה היא באסת העיר סתחת לסעטה העסו 0 הזה של אותות וסימנים , סה יש בה ומה היא ססתירה , הרי שהאדם יוצא סתסרה סבלי לדעת זאת . ( איטאלו קאלווינו , הערים הסמויות מעין (* במאמר זה ברצוני לספר איך הגעתי אל המסגרת המושגית ואל דרכי הניתוח והפרשנות של סיפורי חיים של סטודנטיות להוראה ושל המדריכות הפדגוגיות שלהן . מטרת המחקר הייתה להעמיק את התוכנות לגבי עולם המשמעויות האישי של הסטודנטיות והמדריכות , שהן מביאות אל מפגש ההדרכה : כיצד הן תופסות את העולם שסביבן ? את העולם שצמחו בתוכו ? כיצד הן תופסות את עצמן בתוך העולם שסביבן ? מתוך תוכנות אלה קיוויתי להגיע למסקנות בנוגע להשלכות אפשריות של משמעויות אלה על הדיאלוג החינוכי שבין הסטודנטיות לבין המדריכות . המאמר פותח בסיפור לידתו של המחקר ובמיקומו על מפת המחקר הנרטיבי , והוא מתמקד בתיאור הרקע התיאורטי ובפיתוח המעשי של מודל שלושת מעגלי הקריאה . הרהורים רפלקסיביים חותמים את המאמר בשלוש הערות על ההשלכות להכשרת מורים .
|
|
|