|
|
Page:6
התיאוריות העדכניות על התהוות הידע הפרופסיונלי מדברות על כך , שהתהוות ידע מקצועי , לאו דווקא של מורים , בשונה מידע פרדיגמטי , קשורה בסיפור סיפורים ( Ben-Peretz , 1995 ; Ben-Peretz & Rummey , 1991 ) קונלי וקלנדינין ( Connelly & Calandinin , 1990 ) אומרים , שמורים המספרים את סיפורי ההתנסות שלהם יכולים להביט מחדש באירוע , להבין מה אירע ולשפר את העשייה על ידי סיפור הסיפור מחדש באופן שבו היו רוצים לראות זאת : "החיים עצמם אינם משמשים מודלים . רק הסיפורים על החיים עושים זאת ... סיפורים הם הדבר שעלינו להשתמש בו על מנת לבנות חיזיון חדש , סיפורים חדשים " . למחקר הנרטיבי יש היסטוריה ארוכה בתוך המחקר החינוכי ומחוצה לו . בין העוסקים בו יש הסכמה לגבי חשיבות הדרך ולגבי האופקים החדשים שדרך זו פותחת בפני המחקר ככלל . ( Lieblich , 1993 ) ההכרה בחשיבותו של המחקר הנרטיבי וביתרונותיו הביאה ליישום המתודולוגיה של חקר סיפורים בתחומים שונים במדעי החברה , עיסוק ההולך ומתפתח . באסופה זו נציג אפשרויות אחדות של חקר סיפורים בתחום המחקר החינוכי : נציג חמישה אופני ניתוח של טקסט סיפורי ונצביע על התרומה האפשרית שלהם להכשרת מורים . חמשת הכותבים באסופה על פי סדר האלף-בית הם : בר-זוהר יעקב - מרצה לפסיכולוגיה , עוסק בהוראה במכללת בית ברל ובמכללת לוינסקי , וכן עוסק בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ובמחקר איכותי בתחום החלום ופשרו . יעקב בר-זוהר מציג את החלום כנרטיב המעלה נושאים וקונפליקטים שהחולם טרוד בהם , ולפיכך משמש ככלי העשוי לסייע לו להיות מודע לבעיות המעסיקות אותו . אחת השאלות שעלולות להטריד מורה ושהחלום עשוי לעזור לו להתמודד אתה היא אם הוראה היא המקצוע המתאים לו . במאמרו מציג יעקב בר-זוהר חמש גישות לניתוח חלום : הגישה הפרוידיאנית , היונגיאנית , הגשטלטית , וגישותיהם של הול והרטמן . נוסף לכך הוא מדגים כיצד שימוש בחמש שיטות הניתוח הללו עשוי לחשוף מסרים סמויים רכים בחלום אחד של מורה . גדרון אריאלה - ריכזה עד לפני שנתיים את המסלול לחינוך יסודי במכללת קיי . כיום היא מנחה בתחומי הוראת המקרא ובחשיבה באמצעות מטאפורות . כמו כן , היא עובדת עם סטודנטיות להוראה הלומדות במכללת קיי בשנה א , ' ומשתמשת בעבודתה אתן בסיפורי החיים שלהן כטקסט רלוונטי להתפתחותן המקצועית . במאמרה מתמודדת אריאלה גדרון עם הרצון להבין את מרחבי המשמעות המשותפים והשונים של סטודנטיות להוראה ושל מדריכות פדגוגיות באמצעות ניתוח סיפורי החיים שלהן . אריאלה גדרון מבקשת לבנות מעגל התייחסות משותף המחבר בין העולמות הייחודיים הללו מתוך אמונה ששם ייתכן לקיים דיאלוג משמעותי בין סטודנטים להוראה לבין
|
|
|