|
|
Page:8
ללמידה , מתאים עצמו למצבים חדשים , יצירתי , מסוגל להבחנה בין עיקר לטפל , יודע כיצד לבצע חשיבה על החשיבה שלו , קובע סדרי קדימויות , לומד עם עמיתים ועוד . תכונות ומאפיינים אלה הם חלק מרשימה ארוכה של תכונות במישור הקוגניטיבי והריגושי ומן התחום של מיומנויות הלמידה . זילברשטיין טוען , שיש סבירות מעטה בלבד שמישהו יחלוק על החשיבות שיש בטיפוחן . ואכן , נראה שיש כיום הסכמה רחבה לגבי ההיקף הנרחב של התכונות המאפיינות לומד בעל הכוונה עצמית , אך בחינה התפתחותית היסטורית של שורשי המושג מצביעה על שינויים אחדים שחלו במשמעותו . בעבר רווח השימוש במושג "לומד עצמאי" ( מינקוביץ , . ( 1978 מושג זה התייחס להתנהגות , וכלל פירוט של תפקודים המאפשרים ללומדים לפעול באורח עצמאי . הציפייה מן הלומד הייתה שיידע להסתדר בכוחות עצמו בעת מילוי המשימות המוטלות עליו בסביבתו הלימודית , תוך הסתייעות מוגבלת בעמיתים ובמורה ( מינקוביץ , שם . ( הציפייה מן המורה הייתה שיתכנן ויפתח בהקפדה רבה את הסביבה הלימודית ( כרטיסי עבודה , פעילויות למידה , אמצעי הוראה-למידה וכן הלאה ) על מנת שהתלמידים יוכלו להסתדר בכוחות עצמם וללמוד באופן עצמאי במרחב הלימודי שתוכנן על ידי המורה . מבחן ההצלחה לפי תפיסה זו היה : האם הלומדים מסוגלים לבצע את המשימות המוטלות עליהם מבלי להיות תלויים בזולתם ? הסוגיה של איכות הביצועים של התלמידים לא הייתה זו שעמדה במרכז הדיון . מה שבעיקר העסיק מורים רבים והנחה אותם בעבודתם היה שיקולי דעת הנוגעים לרכיבים התנסותיים-חווייתיים הקשורים ללמידה ( הרץ-לזרוביץ , תשמ"ד . ( עם הזמן התרחב מושג הסביבה הלימודית , והיא החלה להיות נתפסת כחובקת את מכלול האמצעים הפיזיים והאנושיים המצויים במרחב הלמידה שהלומד פועל בו - בתוך בית הספר וגם ומחוצה לו , בקהילה ( פוקס , . ( 1988 מקומם של האמצעים הפיזיים נתפס כדומיננטי במיוחד כאשר אלה כללו מאגר עשיר של חומרי הוראה-למידה , של פינות ומרכזי למידה , של ספרי יעץ , של אמצעים טכנולוגיים ממוחשבים , מאגרי מידע , שקופיות , תמונות ועוד . למורה ולעמיתים הייתה חשיבות מצומצמת , אף על פי שהיו חלק מהותי מן הסביבה . זאת משום שמבחן ההתמודדות של הלומד היה כאמור ביכולתו לתפקד בכוחות עצמו , בקצב האישי שלו , ללא סיוע ותלות בסובבים . סביבות לימודיות כאלה רווחו לפני כשלושה עשורים בבתי ספר פעלתניים , פורצי דרך , שפילסו את דרכם בניסיונות לחולל למידה והוראה מסוג אחר בכיתה ( עמנואל , ( 2003 מרביתם היו בתי ספר יסודיים שהתמודדו עם אתגרים מורכבים של שבירת הלמידה הקונוונציונלית והגמשתה באמצעים רבים כגון : דרכי הוראה-למידה חלופיות , עיצוב פינות עבודה , הצעת חלופות לבחירת הלומד , הבניה מחודשת של תפקיד המורה בסביבה הלימודית , לצד טיפוח עבודת צוות בין מורים העובדים יחד באותה שכבת
|
|