|
|
Page:8
" הסדר החקירתי , " הוא האופן שבו הסולם ההיררכי של תחומי הדעת נקרא בסדר הפוך . כך , למשל , נאמר כי ניתן בהחלט לעסוק בתופעות ביולוגיות מבלי שנלמדו קודם פרקים בכימיה . רק כאשר לימוד התופעות הביולוגיות מעורר את הצורך בידע ובהבנה בתחום הכימיה , יש מקום ללמדם . במילים אחרות , אפשר להתחיל בלימוד כל תחום דעת מבלי להגיע אליו בסדר המוכתב של הלימוד ההיררכי הדוגמתי , ורק כאשר מתעורר הצורך ( as the need arises ) יש מקום לספק את הידע המוקדם , הייחודי , הנחוץ להבנת התופעות הנחקרות או הנלמדות . באנלוגיה להצעתו של שוואב על הקריאה הדו-אופנית של הדגם של קומט נטען בהמשך הנייר שגם את המבנה הנדבכי בתכניות להכשרת מורים ניתן לקרוא בשני אופנים . יתר-על-כן , התוצאות מוכיחות כי סדר הקריאה המסורתי-הדוגמטי איננו תכליתי ואין הוא יכול לשמש בסיס בלעדי לבניית תכניות להכשרת הסטודנטים להוראה בכיתה , ועל כן צריך לנסות גם דרכים חלופיות המזכירות את סדר הקריאה החקירתי במודל זה . שני אופני הקריאה האפשריים של מודל הנדבכים מוליכים אותנו לדיון בסוגיה הקונטרוורסלית בדבר השילוב הראוי והאפשרי בין התאוריה למעשה . נקדים ונאמר שבחתירה לשילוב התאוריה והמעשה בהוראה , אין הכרח לנקוט מהלך המוביל מן התאוריה אל המעשה . אדרבה , מנימוקים שנפרטם בהמשך , המהלך המומלץ צריך להוביל מן המעשה אל התאוריה . עם זאת , בקווים הכלליים לתכניות הכשרה חלופיות נמליץ על חתירה לשילוב בו זמני של התאוריה עם המעשה ככל האפשר בין שהמהלך הוא מן התאוריה אל המעשה ובין שהוא הפוך . 0 . ) ץ התאוריה אל הטעשה גהכשרת טוריס בדגם ההוראה "כמדע יישומי" המהלכים הם מן התאוריה אל המעשה . על המורים לרכוש ידע פרופוזיציוני ( Prepositional Knowledge ) במקצועות היסוד , בפדגוגיה כללית ובדידקטיקה של הוראת המקצועות ( ידע של ה"מה" , ( What - ולהוסיף עליו ידע פרוצדורלי , ידע של אסטרטגיות ודרכי הוראה ( ידע של ה"איך" , ( How - המתבטא ברכישת מיומנויות וכישורי הוראה . מיומנויות וכישורים אלה נקנים בשיעורי המתודולוגיה , בסימולציות למיניהן ובעיקר בכיתות אימון , והם אמורים להעניק לסטודנטים את היכולת ליישם את הידע התאורטי , את הידע של ה"מה , " שרכשו בלימוד שיטתי במקצועות היסוד . בתיאור תהליכי ההתבשרות של המורים במסגרת תפיסה זו נמצא לעתים קרובות שימוש במושגים , כגון : קליטה משמעותית ( פעילה ופסיבית ) של הידע התאורטי , הפעלת סטודנטים בהרצאות , דיונים , קריאה ועיבוד מקורות וגם תרגול ואימון במצבי יישום . שיטות של עיצוב התנהגויות מורה כפי שרווחו בתנועות של Teacher Education " "Competency Based-n ושל , "Performance Based Teacher Education " שהתפתחו בשנות השבעים בארה"ב , עשויות להיות מקובלות על בעלי תפיסה זו . בדגם זה של הוראה מושם המיקוד על עקרונות ופרקטיקות שנובעים ממחקר מדעי
|
|