sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:6

. 1 גישת הגדככיס כתכנון ההכשרה בנדבך הראשון סטודנטים להוראה לומדים את מקצועות היסוד - ( Foundations ) דהיינו , מבואות בחטיבת לימודי החינוך ובהם , בין היתר , נושאים בפסיכולוגיה , בסוציולוגיה ובתולדות מחשבת החינוך . בנדבך השני הם לומדים מקצועות או נושאים השייכים לפדגוגיה ולדידקטיקה כללית . כאן מקומם של תורות ושיטות הוראה , תכנון לימודים , תורות ודרכי הערכה , ארגון וניהול כיתה , הוראה בכיתות הטרוגניות וכיוצא באלה נושאים כלליים שאינם קשורים בתחום דעת מסוים . בנדבך השלישי מופיעים לימודי המתודולוגיה להוראת המקצועות . כאן משולבים יסודות של פדגוגיה כללית ביסודות של תחומי דעת דיסציפלינריים המיושמים להוראת דיסציפלינה ספציפית זו או אחרת . על הנדבך הזה נכנה הנדבך הרביעי שהוא הפרקטיקום - ההתנסות המעשית בהוראה . בשלב זה מצפים מן הסטודנטים להוראה ליישם הלכה למעשה ככיתה את אשר למדו כמקצועות היסוד , בפדגוגיה כללית ובמתודולוגיה של הוראת המקצוע . הקונצפציה של מבנה הנדבכים אינה נעדרת הנמקות וטענות לוגיות . אדרבה , יש צדק בטענה האומרת שכדי ללמוד נושאים פדגוגיים כלליים כמו תורות הוראה , תכנון לימודים וארגון וניהול סביבה לימודית , נחוץ להקדים וללמוד פרקים בפסיכולוגיה חינוכית . הבנת תהליכי קוגניציה והתפתחות קוגניטיבית , הבנת מושגים בסיסיים באינטליגנציה , במוטיבציה , בתהליכי המשגה והעברה הם בבחינת ידע מוקדם ודרישות מוקדמות לדיונים באסטרטגיות הוראה , במודלים לתכנון לימודים ובנושאים פדגוגיים כלליים אחרים . כך ניתן גם לטעון שלמתודולוגיה להוראת מקצוע קודמים פרקים בדידקטיקה כללית . כדי להבין היטב ארגון למידה בקבוצות שיתופיות בהוראת המקרא , למשל , ראוי להבין קודם מאפיינים כלליים של עבודה בקבוצות שיתופיות המבדילים אותה מצורות אחרות של ארגון עבודה בכיתה . כדי להבין את שיקולי הדעת בבחירת דרך הוראה מסוימת בפרק מן המקרא ראוי להכיר את דרכי ההוראה השונות על תכונותיהם , כך שתתאפשר למורה בחירה בין אלטרנטיבות . גם הלימודים הדיסציפלינריים הם בבחינת לימודי יסוד , שבהם הסטודנט רוכש את ידע התוכן באותם תחומי דעת ( S . M . ) שהוא עתיד ללמד . ( Shulman 1986 , 1987 ) הקורסים המתודולוגיים להוראת המקצוע אמורים לסייע לסטודנטים לעבד את ידע התוכן לידע פדגוגי , דהיינו , לצורת ידע המעוררת עניין אצל הלומד ואשר היא צורת ידע נגישה וקליטה על ידי התלמידים השונים . ( Shulman 1986 , 1987 ) בפרקטיקום נדרש הסטודנט לעשות את האינטגרציה כין מה שלמד בחטיבת לימודי החינוך לבין מה שלמד בחטיבת הלימודים הדיסציפלינריים וליישם את אשר למד בקורסים התאורטיים בהוראה בכיתה .

מכון מופ"ת

ישראל. משרד החינוך. האגף להכשרת עובדי הוראה


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help