|
|
Page:3
סכו : * עת לשיטי בנאום של היו"ר בכנס השנתי של חוקרי החינוך בארה"ב ( 1996 Darling-Hammond , ) הוצג אתגר בפני חוקרי החינוך והמחנכים לקראת המאה ה21- בהצעה לקדם ולשנות את פני ההוראה המסורתית הרווחת כיום . בעקבות ההתקדמות המרשימה בעשורים האחרונים בהבנת תהליכי הלמידה של בני-האדם הגיעה שעתה של ההוראה להשתנות . "לא ניתן עוד להסתפק בהעברת ידע , במתן מבחנים להערכת הישגים ובמתן ציונים . עלינו כמורים ללמוד ולהבין כיצד להגיב לצורכי הלמידה השונים של התלמידים , איך להתחשב בנקודות הכניסה השונות שלהם לתהליכי הלמידה וכיצד לעצב דרכי הוראה שמספקות את הפיגומים ואת התיווכים הנדרשים לקידום התלמידים" ( שם , עמ' . ( 7 דרלינג-המונד סבורה שבמאה הבאה תתרכז קהילת חוקרי החינוך ביצירת ידע הוראה חדש , ידע שמתאים להבנת תהליכי הלמידה כפי שהם ידועים היום . במחקר ההוראה צריך לחולל תפנית . "במקום לחתור להכללות גורפות שמספקות לקובעי מדיניות החינוך ולמורי המורים כלים לפיקוח ולמדידת יעילות ההוראה - כמו ניסוח חמשת הכללים לניהול תקין של כיתה או שבעת הצעדים להכנת שיעור לדוגמה - על המחקר לחתור ליצירת אפשרויות חדשות , שבהן יעמידו לרשות המורים ידע הקשרי ובר שימוש , ידע של אסטרטגיות הוראה הלוקחות בחשבון מחד גיסא את תחומי הדעת הספציפיים ומאידך גיסא את צורכי התלמידים האינדיווידואליים '' ( שם , עמ' . ( 10 בקריאה הזאת יש משום ערעור התפיסה הרווחת של ההוראה כתהליך של העברת ידע ועימה גם ערעור על תכניות ההכשרה המסורתיות הבנויות על תפיסה זו . ההוראה המסורתית לא רק שאין בה תשובה להתקדמות שחלה בהבנת תהליכי הלמידה , אלא גם אין ביכולתה לטפח את התכונות של הבוגרים הצפויים לצאת מבתי הספר במאה ה . 21- בוגרים אלה יידרשו להפגין מידה ניכרת של הכוונה עצמית , יכולת להסתגל לתנאים משתנים תדיר ולהיות מורגלים לפעול בסביבה שבה קיים שפע של מקורות מידע ומקורות ידע , שבה שולטת תרבות של חשיבה ושכילה . הוראה המתרכזת כהעברת ידע אין בכוחה לטפח תכונות אלה ( סלומון ואלמוג , . ( 1994 טענה נוספת כזכות החיפוש אחר תכניות הכשרה והשתלמות חלופיות נובעת מן הממצאים החוזרים ונשנים במחקרים אמפיריים , אשר מוכיחים שאין תכניות ההכשרה המסורתיות תכליתיות במובן זה שאין הן מכינות כראוי את הסטודנטים לתפקודם בכיתה כמורים טירונים ( McCutcheon , 1995 Zeichnerj 988 , Feiman-Nemser , 1985 ;) במאמר שלפנינו נעלה את הטענה , שביסוד תכניות ההכשרה המסורתיות קיימת תפיסה שגויה של מהות העיסוק בהוראה . תפיסה זו גורסת שההוראה היא בבחינת מדעיישומי , ועל כן מצפים מן המורים הטירונים ליישם בהוראה בכיתה עקרונות תאורטיים שלמדו במהלך הכשרתם . ציפיות אלה אינן מתגשמות לרוב נוכח הפער הגדול בין
|
|
|