|
|
Page:11
ואת הזדהותו עמן . מאחר שאין בעברית הבחנה כזאת , ציינתי בטקסט את הזיקה לקהילת החירשים בכל פעם שהתייחסתי למושג . Deaf יש בארץ שלושה סוגים של מסגרות חינוך לתלמידים עם ליקוי בשמיעה : ו . בתי ספר לחירשים ומסגרות לחינוך מקצועי שבהם לומדים תלמידים עם ליקוי בשמיעה באופן נפרד . . 2 כיתות של תלמידים עם ליקוי בשמיעה בתוך בתי ספר וגני ילדים רגילים , אשר תלמידיהן משולבים באופנים שונים בכיתות רגילות . המושג "כיתות שילוב" שבו אני משתמשת במחקר זה מתייחס לכל צורות השילוב של קבוצות תלמידים עם ליקוי בשמיעה במסגרות חינוך רגילות . . 3 מסגרות של שילוב אינדיבידואלי שבהן לומדים תלמידים עם ליקוי בשמיעה כבודדים בכיתות רגילות בבתי ספר בסביבת מגוריהם . כיום נוהגים להתייחס ל"שילוב אינדיבידואלי " גם כאל מצב שבו תלמיד עם ליקוי בשמיעה נמנה עם קבוצת תלמידים עם ליקוי בשמיעה אשר נמצאת בבית ספר רגיל , אך לומד רוב הזמן בכיתה רגילה ומקבל סיוע מן הצוות המקצועי המיוחד אשר נמצא בבית הספר . בסוג זה של שילוב אינדיבידואלי אעסוק בפרק על כיתות השילוב . הספר מתאר בפרקים נפרדים את מסגרות החינוך הקיימות בכל אחד משלושת הסוגים הללו . סדר הקמת מסגרות החינוך לגילאים השונים היה שונה באזורים שונים , אך לרוב הוקמו המסגרות לילדי בית הספר היסודי לפני המסגרות לילדים בגיל הרך . התיאור ההיסטורי של מסגרות החינוך באזורים השונים נקבע לפי הסדר הכרונולוגי של הקמתן . המסגרות העל-יסודיות מתוארות תמיד לאחר המסגרות של בתי הספר היסודיים כדי לשמור על רצף . התיאור ההיסטורי הצריך השגת חומר ארכיוני המצוי במסגרות החינוך עצמן ובארכיונים ציבוריים וממשלתיים . לצערי , לא מצאתי מידע תקף באשר למספר התלמידים עם ליקוי בשמיעה אשר למדו במסגרות החינוך השונות לאורך השנים . הנתונים שנמסרו לי ממשרד החינוך נוגעים רק לשנים 2000 ו . 2005- אף כי השגתי חומר רב מארכיונים בכל רחבי הארץ , היו כמה מסגרות
|
|
|