|
|
Page:9
גולומב בספרו מבוא לפילוסופיות הקיום , ( 68 : 1992 ) טוען שהפילוסופים האקזיסטנציאליסטים עומדים בפני בעיה . טענה למען האותנטיות היא פעילות המביסה את עצמה . שהרי כל טיעון מניח את המסגרת התבונית-לוגית , שעליה חל מושג האמת , ודווקא הוא נדחה על-ידי מושג האותנטיות . ברגסון בספרו התפתחות יוצרת ( תשל"ה ) טוען שתפקיד הפילוסופיה הוא להתרחק מנקודת המבט השימושית השכלית ולוותר על האחדות המעושה שהשכל כופה על הטבע , כדי למצוא אחדות שוקקת חיים שאינה מתבטאת במונחים שכליים ואינה ניתנת לניתוח . אורטגה אי-גאסט , בספר מסות על אהבה { 77 : 1989 ) כותב "שהרצון והשכל יכולים לעצור את הספונטניות אך ורק למשך רגעים אחדים . והאמירה שהאדם הוא יצור רציונלי וחופשי היא כוזבת כמעט לגמרי שהרי יש לנו שכל ורצון . אך שני הכוחות הללו אינם אלא קרום פריך העוטף את עיקרה של הווייתנו . " בני אדם מתנהגים , מתפקדים ומרגישים מתחת למעטה תרבותי חברתי , דבר היוצר קושי בהפרדת האני הרגשי מהאדם החברתי תרבותי . ההבחנה בין האדם הרגשי האינדיווידואלי לבין הפרסונה החברתית שלו תעמוד במוקד ניסיוני לבחון את הפעילות הרגשית כשלעצמה . אני אציג את הרגשות ככוללים גם הערכות מובנות ותלויות תרמת , אך גם כמערכת עצמאית בעלת עוצמה שאינה תלויה רק בהכרה ובחברה . הבחנה זו נדרשת כדי שנוכל לגלות אם ישנם חיים רגשיים עצמאיים , שאינם כהכרח נשלטים או מווסתים על-ידי התנהגות חברתית ושיקולים פונקציונליים ורציונליים . בניגוד לתפיסה המקובלת שהרגש הוא בעל ערך הסתגלותי ולכן קשור בעבותות הרציונליות והתכליתיות , ניסיתי להדגיש את הספונטניות והרגישות של קליטת גירויים סביבתיים ואת המודעות הרגשית אליהם דרך רפלקסיה , הזדהות ואמפתיה שאינם כרוכים דווקא בהסתגלות " \ לכך גם קשים לווויסות ולשליטה . ניסיתי לבודד תובנה רגשית מתובנה שכלית על מנת שנוכל לראות ברגש סוג מיוחד של פעולה וחוויה התורמות מלבד הישרדות , הסתגלות ויכולת לתקשורת , גם חיים חווייתיים אישיים ועשירים המערבים אותנו בסביבה ובחברה . הרגש הוא מעין חוש שבאמצעותו אנו חווים את העולם ומודעים אליו p > 7 עלינו לנהוג בו באחריות ולטפחו ולא לגייסו או לנצלו למטרות נחשקות על-ידי השכל או החברה .
|
|
|