|
|
Page:13
שרידים : שני מגדלים וכוכים חרבים שלוש מאות שנים ויותר הייתה יפו חרבה ורק כוח צבאי שמנה אי אלו חיילים היה יושב בה . תפקידו היה לפקוח עין על המתרחש בחוף ולהבטיח שבואן של אוניות סוחר וספינות צליינים לא יהיה פתח להתפתחות יישוב של קבע במקום . ככל שחלפו השנים נתברר לשליטי אירופה שהאפשרות של כיבוש הארץ באמצעות מסע צלב מחודש איננה מעשית . תמורות חברתיות ומדיניות שהתחוללו באירופה הסיטו את תשומת הלב מארץ ישראל , ובהטפה למסעות צלב נוספים שוב לא היה ניתן לסחוף את ההמונים . לפיכך המירה הכנסייה את הרעיון הצלבני ברעיון עלייה לרגל כאקט של אדיקות ועודדה את הצליינות לירושלים . הצליינות לארץ ישראל , שהתפתחה בעיקר במאה החמש עשרה , שמרה על הזיקה בין אירופה הנוצרית לבין ארץ ישראל . רבים מן הצליינים תיעדו את מסעותיהם בספרי מסעות ובמכתבים , עודדו מאמינים ללכת בעקבותיהם ולערוך מסע צליינות לירושלים וגם הותירו בידינו מקור ראשון במעלה ללימוד אירועי התקופה . מהתיאורים הרבים שהותירו עולי הרגל הנוצרים אנו למדים שלא נותרו ביפו , לאחר הרס העיר בשנות השלושים והארבעים של המאה הארבע עשרה , כי אם שני מגדלים מן המבצר שניצב במרומי גבעת יפו , ובהם ישב כוח קטן של חיילים . בשולי הגבעה , סמוך לחוף , במספר כוכים חרבים למחצה , שהיו כנראה שריד לבתי העיר - היו מתאכסנים הצליינים ברדתם לחוף יפו במשך לילה או שניים , בתנאים קשים , עד שהיו ממשיכים את דרכם בשיירה לירושלים . גם לאחר כיבוש מצרים וארץ ישראל על ידי הצבא העות ' מאני בשלהי שנת 1516 לא חל שינוי ניכר ביפו - במראה ובמה שהתרחש בה - במשך יותר ממאה שנים , והנוסעים אשר פקדו את יפו בתקופה זו הותירו תיאורים הדומים בפרטיהם לתיאורים שהותירו הנוסעים במאות הקודמות . רשות להקים אכסניה שינוי במצבה של יפו חל באמצע המאה השבע עשרה . צרפת , שהייתה המדינה הנוצרית היחידה באותה עת שלא שאפה להילחם באימפריה העות'מאנית , ואף חיפשה את ידידותה , זכתה להכרה כמגינת הנצרות המערבית בקיסרות העות ' מאנית . צרפת הצליחה להשיג רשות מהשלטונות לקומץ נזירים פרנציסקנים להתיישב ביפו כדי לטפל בעולי הרגל הבאים מאירופה . י 0 ו בציוריהם של שני צליינים שביקרו בארץ ישראל במאה השבע עשרה . הציור העליון הובא נ 90 ר 9 " רשת מ 0 ע במזרח " שנכתב בידי הצרפתי הנח נ / ם שביקר בארץ בשנת . 1605 הציור התחתון הובא ב 00 ר "קרו / ים של ארץ הקודש פל 0 תינה " שנכתב בידי הגרמני אלקטו 0 זווינר , שביקר בארץ בשנת 1658
|
|
|