|
|
Page:יא
הנוכחי היא לפתוח בדיון שתכליתו היא להציע את המסגרת האינטלקטואלית לתחייה זו . אין זה סוד שלדעת רבים הציונות מיצתה את עצמה כתנועה אינטלקטואלית . פרשנים אוהבים לציין את רגע הקמת המדינה ב 1948 כמועד קצה של ההגות הציונית . ברם , תפיסה זו של תולדות המחשבה הציונית שגויה . תמיד היו יחידים שהמשיכו לתרום למאגר המחשבה העוסקת בטבעה , משמעותה ותכליתה של המדינה היהודית . וקביעה זו נכונה גם לגבי השנים שבהן סוג זה של כתיבה נדחק לשוליים מפני הביקורת הארסית על הציונות שהייתה לסימן ההיכר של התרבות הישראלית הגבוהה . כתביהם הציוניים של נתן רוטנשטרייר , אליעזר שביד , אליעזר ברקוביץ ויוסף דב סולובייצ'יק נמנים עם החריגים הבולטים על רקע מגמה זו . ברם , רק באמצע שנות התשעים של המאה העשרים ניתן להצביע על תחייה ממשית של המגמה הקלסית במחשבה הציונית . תקופה זו מציינת , כמובן , את הנקודה שבה הגיעה לשיאה ההתרחקות הכללית של התרבות האינטלקטואלית בישראל מהנחות היסוד הציוניות . מאז שנות השלושים של המאה העשרים לא ספגה הציונות ביקורת כה שיטתית מן הזרם שיכול להיחשב הזרם המרכזי בדעת הקהל היהודית . את ההתנתקות הזאת מהמסורת המדינית הציונית סימלה במיוחד הדה לגיטימציה המוחלטת כמעט של המונח "מדינה יהודית , " מונח שהרצל טבע ובן גוריון כלל בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל . אפשר לומר שתחיית המחשבה הציונית בישראל באמצע שנות התשעים מורכבת משני סוגים של חומרים . ראשית , ישנם מאמרים פולמוסיים שהתפרסמו לרוב בעיתונות היומית , שמטרתם להגן על הציונות מפני התקפות אנטי ציוניות הנובעות מן האקדמיה , מעולם האמנות ומן התקשורת . מאמרי פולמוס אלו נכתבו ברובם על ידי הדור הוותיק יותר של אקדמאים ציוניים המזוהים עם תנועת העבודה ומחברים אחרים שנולדו לפני קום המדינה , ובכללם הסופרים אהרן מגד ומשה שמיר ; היסטוריונים דוגמת שבתי טבת , יהושע פורת , יוסף גורני ואניטה שפירא ; אנשי מדע המדינה שלמה אבינרי ושלמה אהרונסון ; והסוציולוג משה ליסק . תגובות אלו היו למעשה ביקורת נגד , שנועדה להדגיש את הפגמים השונים שנמצאו בעבודותיהם של מבקרי הציונות . לצד חומר פולמוסי זה , היו גם מאמרים בעלי אופי בונה , ששמו לעצמם למטרה להציע חלופה פילוסופית והיסטוריוגרפית שיהיה בכוחה להחיות את המסורת המדינית הציונית , ולשמש בסיס להבנה מחודשת ועמוקה יותר של הציונות והמדינה היהודית . כאן הנטייה הייתה להעדיף מסות ארוכות יותר ,
|
|
|